בישראל נשמעו אמש משוכנעים ששעון התקיפה האמריקנית בסוריה לא נעצר, והרחש־בחש שהתנהל בזירה הדיפלומטית והבינלאומית לא ישנה את ההחלטה האסטרטגית שנפלה בוושינגטון להעניש את משטרו של בשאר אסד על השימוש שעשה בנשק כימי.
ההערכה הרווחת היא שאופציית התקיפה תיכנס לתוקף הלילה, מייד אחרי שצוות פקחי האו"ם יעזוב את דמשק. בינתיים, ממשיכים האמריקנים לגבש קואליציה כפולה שתתמוך במהלך הצבאי - עולמית ואזורית. בקואליציה הגלובלית חברות, נכון לאתמול, גם בריטניה, צרפת, קנדה ובמידה פחותה גרמניה ונאט"ו, ובזו האזורית - מדינות המפרץ, ירדן וטורקיה, ובאופן לא רשמי גם ישראל.
רק מקצת המדינות האלה יהיו שותפות גם בתקיפה, שעל פי פרסומים בארה"ב צפויה להימשך כיומיים ולכלול כמה עשרות יעדים. ישראל בוודאי לא תיכלל ביניהן, אבל על רקע היכרותה המודיעינית והמבצעית האינטימית עם הזירה סביר שיהיה לה חלק משמעותי במהלך ההכנות והביצוע (גם אם לא בבחירת יעדי התקיפה עצמם). בישראל סבורים כי הממשל יבקש לבצע פעולת ענישה בהיקף מוגבל, שמקל בצידה: אם סוריה תשוב ותשתמש בנשק אסור, תשוב ארה"ב ותתקוף - בהיקף נרחב יותר.
מן הטעם הזה סבורים בישראל שסוריה תבקש לסיים את פרשת התקיפה במהירות האפשרית. מבחינת משטר אסד מדובר כרגע ב"עונש הכרחי" שצריך לחצות אותו, ולכן ההערכות הנחרצות שנשמעות בארץ כי אפסיים הסיכויים שאש התגובה של סוריה תופנה לעברנו. נכון לאמש לא היו שום גורם, מקור או אינדיקציה שהעריכו אחרת, ולמרות זאת הוחלט בדרג המדיני להמשיך ולהזהיר את סוריה מכל מחשבה להסיט את האש לישראל.
לצד מאמצי ההרתעה פתחה אמש מערכת הביטחון במאמצי הרגעה - של הציבור שנקלע לפאניקה לא מובנת כאילו אנחנו עומדים בפתחה של מלחמה קשה וכואבת. גם אם הלחצים בתחנות החלוקה של ערכות מגן מובנים ומוכרים מימי מתיחויות עבר מול עיראק, ההיסטריה שליוותה אותם היתה מיותרת וחסרת תועלת. לו העריכה ישראל שקיים אפילו סיכוי קלוש שייעשה שימוש בנשק כימי, היה פיקוד העורף קורא לאזרחים להצטייד; הכוננות שאנחנו רואים - שכוללת הסטת סוללות כיפת ברזל וגיוס מוגבל של מילואים למערכי האוויר, המודיעין והעורף - נועד למנוע הפתעות ולהיערך להתפתחויות, אבל אין בה כדי ללמד על מידע שמוסתר מהציבור.
סביר שמד הלחץ יעלה בחדות כאשר התקיפה תתחיל, ואז גם ייבחנו העצבים של כל המעורבים - בארץ ומסביב. לא חסרים בזירה גורמים שיבקשו להצטרף לחגיגה - ולכן נראה כוננות גם מול לבנון, סיני ועזה - אבל האינטרס הישראלי ימשיך להיות ממוקד למאמץ מרכזי אחד: לא להיגרר, ולהשאיר לאמריקנים לנהל את ההצגה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו