אובאמה לא רוצה, או לא יכול

ב־4 ביוני היתה צרפת המדינה הראשונה שקבעה "בוודאות" שהמשטר הסורי משתמש בנשק כימי במלחמת האזרחים האכזרית והבלתי־נגמרת. לונדון מיהרה ליישר קו עם פאריס. צילומי הזוועה מהעיירה חאן אל־עסל שבפרברי חאלב מחודש מארס לא הותירו אף אחד אדיש. אסד - בהנחיה אישית, על פי גורמי מודיעין מערביים - הורה לצבאו להשתמש בנשק כימי. רק וושינגטון גימגמה.  

ואתמול שוב צילומי זוועה מסוריה. הפעם משכונת ג'ובאר שבפרברי דמשק. על פי כל האינדיקציות, הצבא הסורי עשה שוב שימוש בגז סארין, הפעם באמצעות רקטות נגד יעד שבו זכו המורדים בימים האחרונים להישגים. התוצאה, על פי דיווחי האופוזיציה הסורית, מאות הרוגים, ובהם נשים וילדים. התמונות מזוויעות. כלי התקשורת במערב הזהירו הצופים כי הצילומים קשים לצפייה. יש לקוות כי אם אכן אמינותם תוכח, בוושינגטון לא ישחקו באותו זמן גולף או קלפים. אם נותר עוד קצת מוסר בעולם צבוע, אסד, למרות האלטרנטיבה הלא מבטיחה, צריך ללכת.

 אלא שוושינגטון בבעיה אמיתית. רק השבוע הסביר ראש המטות המשולבים של ארה"ב, הגנרל מרטין דמפסי, כי ארה"ב לא צריכה להתערב צבאית בנעשה בסוריה. 

הטיעון שלו לא לגמרי לא הגיוני בהתחשב באלטרנטיבה המצפה לנו אחרי עידן אסד, אבל מה לגבי "מילה של מעצמה"? אובאמה הלוא דיבר על קו אדום כשהתכוון לשימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד. 

הקו האדום הזה כבר נחצה בחודש מארס כאשר הוכח כי נעשה שימוש בנשק כימי, אך אובאמה אז לא עשה דבר. והפעם?

אמריקה לא רלוונטית היום במצרים. אוי לה - ולנו - אם כך יהיו פני הדברים גם בסוריה. להבדיל ממצרים, במקרה הסורי הרוסים אורבים בפינה. וושינגטון חייבת לקחת את העניינים לידיים. יש לה מספיק שותפות אזוריות שיכולות לעזור לה. וכי לא בגלל זה אובאמה חייב אותנו להתפייס עם טורקיה? בקצב הזה אסד יישאר ואנחנו נחזור לריב עם טורקיה.

מאז 15 במארס סוריה רק מידרדרת והולכת. יותר ממאה אלף הרוגים ו־1.7 מיליון פליטים. קצת קשה לעולם יהיה להגיד לא ראינו, לא ידענו, לא שמענו. 

אסד רואה מסביב ומבין כי אובאמה לא רוצה או לא יכול או שפשוט לא יודע מה לעשות, ובכך הופך את הנשיאות שלו בנושאי חוץ למביכה. ובינתיים, בזמן שאסד טובח בבני עמו ושומר על השלטון, מורה בית המשפט בקהיר לשחרר את הנשיא מובארק לאחר שזוכה מעבירות שחיתות. מובארק עוד לא גמר עם בית המשפט, אבל איזו נקמה מתוקה למי שמשאיר מאחוריו בכלא את מורסי ומנהיג האחים בדיע ובעיקר את יורשו הגנרל טנטאווי, שלא שמר עליו והיום מובטל. בדיוק כמו המהפכה הצרפתית, גם המהפכה המצרית אוכלת את בניה.

ומעל לכל, בישראל צריכים לשאול היום שאלה פשוטה: איזה מסר בדיוק מעביר ברק אובאמה בהתנהלות שלו במזרח התיכון לאיראן?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו