הצבא חוזר לעניינים

לפני שנתיים וחצי שיחררו מיליוני מצרים את השד האיסלאמי מן הבקבוק. הם יצאו לרחובות להפיל את מובארק, אבל את החלל שנוצר מיהרו למלא דווקא האחים המוסלמים. אלו ניצלו את התמיכה העממית הרחבה בהם, אך גם ובעיקר את השיתוק שאחז בממסד המצרי, ובצבא ובמנגנוני הביטחון. ביוני 2012 נבחר נציגם, מוחמד מורסי, לנשיא מצרים.

היום, במה שנראה כהכאה על חטא, נותרו צעירי תחריר בבתיהם ובכך העניקו רוח גבית לצבא במלחמה שהכריז על האחים ושמטרתה להחזיר את השד האיסלאמי אל הבקבוק.

הרבה השתנה במהלך השנתיים וחצי האחרונות במצרים. האחים טעו בקריאת המפה הפוליטית במדינה ובעיקר חטאו בחטא היוהרה כשחשבו באמת שאללה בחר בהם לשלטון. חשוב מכך, הממסד המצרי התאושש מן המהלומה שספג עם נפילת מובארק. בעיקר אמורים הדברים בצבא, בהנהגתו של שר ההגנה הנמרץ, עבד אל־פתח א־סיסי.

הפור נפל עוד לפני כחודש עם הדחתו של מורסי מן השלטון. עתה שב הצבא המצרי ומבהיר ראשית, כי הוא אינו מתכוון להמשיך ולשמש מתווך ומפשר לאומי אלא בכוונתו לשלוט. שנית וחשוב מכך, כי הוא אינו מתכוון לקיים דיאלוג עם האחים המוסלמים אלא להכות בהם באגרוף ברזל כדי להשיבם למעמדם בימי מובארק, עת היו תנועה נרדפת.

נראה כי בתקשורת המערבית והישראלית עדיין לא נפל האסימון. הכותרות בעיתונים עודן מבטיחות מלחמת אזרחים או לכל הפחות תוהו ובוהו במצרים. אבל בפועל נראה כי הצבא המצרי משלים את השתלטותו על המדינה. בניגוד למהפכה שהפילה את מובארק, מצויה היום היוזמה אצל כוחות הביטחון והם מצליחים להשליט את מרותם על כל רחבי המדינה, ומה שחשוב יותר, האחים המוסלמים אינם מצליחים באמת להוציא את המיליונים לרחובות. ההפגנות שעליהן מדווח בתקשורת הן של אלפים בודדים ואולי מעט מעבר לכך ועם אלו המשטר לא מתקשה להתמודד.

שר הפנים המצרי הסביר בפשטות כי מטרת המשטר היא להחזיר את הביטחון לרחובות כפי שהיה לפני 25 בינואר 2011. ובמילים אחרות לחזור לימי מובארק, גם אם בלי מובארק. אחרי הכל כשסיסי בסביבה, אין עוד צורך במובארק.