נקודת בעירה אסטרטגית: למה תימן? | היום

נקודת בעירה אסטרטגית: למה תימן?

התפוררות השלטון המרכזי בתימן בעקבות האביב הערבי, לצד מדיניותו הזהירה, שלא לומר המעין־בדלנית, של הממשל בארה"ב, וכשברקע הזיכרונות הקשים מעיראק, יצרו נקודת עימות ובעירה אסטרטגית נוספת בין האיסלאם הרדיקלי ובין הציביליזציה המערבית: תימן. 

תימן יושבת על אחד מארבעת הנתיבים המרכזיים ההופכים את המזה"ת מאזור נידח אי שם במערב אסיה למוקד התעניינות בינלאומי במשך מאות שנים: מיצרי באב אל־מנדב, בריבונות תימנית אך ללא שלטון מרכזי אפקטיבי, חולשים על הכניסה הדרומית לים סוף. זו הדרך היחידה להגיע לנמלי עקבה ואילת של ירדן וישראל, שתי מדינות קרובות לארה"ב, והאפשרות הזמינה ביותר להגיע במהירות מאירופה לנמלי המזרח הרחוק. 

שלוש הנקודות האסטרטגיות הנוספות הן תעלת סואץ שבריבונות מצרית, ואשר בעצם בימים אלה ממש מתחולל בה קרב איתנים על דמותו של השלטון, כאשר האפשרות שהאיסלאם הרדיקלי המצרי יחסום את התעלה היא עדיין מעשית ביותר; המיצרים הטורקיים הנמצאים בשליטת ארדואן והשלטון האיסלאמי הטורקי; ומיצרי הורמוז, אשר מצידם הצפון־מזרחי שולטת בהם איראן. מעברים אלה נתונים בסכנת השתלטות איסלאמית רדיקלית וחסימת דרכי הנפט והציים המלחמתיים של מדינות המערב. אל־קאעידה מתכוון להיות הגוף האיסלאמי הרדיקלי הראשון אשר יחזיק באחת מארבע הנקודות הללו.

נפילת השלטון הקודם בתימן והיווצרות ריק שלטוני יצרו עבור אל־קאעידה הזדמנות - אולי יחידה במינה - לנסות לתפוס מאחז אסטרטגי שיעמיד ארגון טרור במצב שביכולתו לסכן את ארה"ב, מדינות אירופה, ישראל וירדן. גם אם לא יחסום הארגון את המיצרים, הרי עצם שליטתו האפקטיבית בהם, אולי לצד היותו השליט למעשה בבירה צנעא והרחקת הנוכחות האמריקנית והאירופית, יקנו לו אפשרויות סחיטה ללא תקדים מול ארה"ב ובעלות בריתה. 

גם במישור האזורי עלולות ההשלכות של מהלכי אל־קאעידה על ערב הסעודית, שכנתה של תימן מצפון, להיות הרסניות. אל־קאעידה מקדמת מצע דתי איסלאמי סוני, הרואה בשלטונות ערב הסעודית כופרים מאחר שאין פרשנותם לאיסלאם עולה בקנה אחד עם זו של הארגון. לפיכך כבר היום פועלים ארגוני טרור איסלאמיים, ובראשם אל־קאעידה, נגד המשטר הסעודי. השתלטות אל־קאעידה על תימן עלולה לקרב אויב זה של המשטר עד לגבול ממש, ובכך לגרום הן להגברת האופוזיציה האלימה לשלטון הסעודי מבית והן לניסיונות לחבל בשדות הנפט הסעודיים ובכך לפגוע הן במשטר והן בצרכנים, קרי מדינות המערב.

כל אלה עומדים ברקע ההיערכות האמריקנית המיוחדת בתימן. אלא שבכך אין מסתיימים החששות בוושינגטון: לפני כמעט שנה נרצח שגריר ארה"ב בלוב בהתקפה של טרוריסטים מוסלמים. ככל הנראה לארה"ב היו די ידיעות מודיעיניות שאיפשרו את סיכול הפיגוע, אך הם לא פעלו על פיהן - ובכל מקרה נושא זה נחקר עתה בידי רשויות שונות בוושינגטון. מנקודת מבטה של ארה"ב מוטב אולי להיזהר שבעתיים ולהימנע מחזרה על האירועים הטרגיים בטריפולי. אם אכן זהו המצב, הרי כלל לא ברור אם לא נתרגל כולנו לצעקות "זאב, זאב" ויצא שכר הצועקים בהפסד כולנו.

הכותב הוא ראש המרכז לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת אריאלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר