מבצע החיסון: החלטה מאוחרת, אבל נכונה

היה קשה אתמול לדלות את המידע הקריטי שמסרו במסיבת העיתונאים שרת הבריאות יעל גרמן ומנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו, אבל מדבריהם היה אפשר ללמוד כי מתרחש בישראל האירוע הקשה ביותר בתחום בריאות הציבור זה כ־30 שנה. מדובר בהתפרצות רחבה, מבהילה ומסוכנת של נגיף הפוליו כאשר כ־1,000 ישראלים נושאים בכל רגע נתון את הנגיף המסוכן שעלול לגרום במקרים לא מבוטלים לשיתוק ולמוות - ומצב זה משקף, לפי הערכות משרד הבריאות, "עשרות, מאות או אלפים" של ישראלים שנושאים בפועל בכל עת את הנגיף. אתמול אף התריע פרופ' גמזו כי "מקרה של פוליו עלול להתרחש בארץ בכל רגע".

למרבה השמחה, עד עתה לא התגלה אפילו מקרה תחלואה ממשי אחד בישראל, אבל מבצע החיסונים שמתחיל היום נועד לצמצם ככל שניתן את האפשרות שאכן תתרחש תחלואה מסוכנת כזו שעלולה להביא להתממשות הקטסטרופה שמשרד הבריאות כה חושש ממנה: מקרי תחלואה קשים של פוליו בקרב ישראלים ופאניקה בלתי נשלטת.

אתמול גם הסביר מנכ"ל משרד הבריאות שתוספת החיסון של נגיף הפוליו המוחלש שניתנת מהיום לכל הילדים שנולדו החל מינואר 2004 בדרום הארץ, נועדה לפתור "לקונה חיסונית" שנוצרה בגלל שהחיסון עם הנגיף המוחלש לא ניתן כלל בישראל זה כעשור.

החלטת משרד הבריאות לחסן את ילדי הדרום נראית כהחלטה נכונה וראויה, ואולם במסיבת העיתונאים לא הצליחו ראשי משרד הבריאות ובכיריו להשיב על שורה של שאלות ותמיהות רבות בתחום ההגנה על בריאות הציבור בארץ: מדוע ביטל משרד הבריאות בעצמו את החיסון של הנגיף המוחלש לפני עשור, ואילו עכשיו הוא טוען כי רק מתן החיסון הזה יציל אותנו מההתפרצות המאיימת של המחלה? האם לא בגלל שלא ניתן החיסון הזה בישראל זה עשור התרחשה ההתפרצות הנוכחית? מדוע לא הוחלט כבר עתה לחסן את כל הילדים במדינה בגילים המתאימים? ומדוע לא התחיל החיסון בדרום עוד קודם לפני שהיו כבר יותר מ־1,000 מקרים של נשאות הנגיף?