הקאמבק של אל־קאעידה

ברוס ריידל, ששירת במשך עשרות שנים כחוקר המזה"ת ב־CIA, כתב לאחרונה מאמר חשוב באתר "דיילי ביסט", שכותרתו "חזרתו של אל־קאעידה". ריידל, העובד כיום במכון ברוקינגס, שאחד מראשיו הוא מרטין אינדיק, יוצא נגד הנחת היסוד שרווחה בממשל לפני בחירות 2012, ולפיה ארה"ב הפכה את אל־קאעידה לארגון הנמצא במנוסה. גם מאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס" מ־29 ביולי מצביע על ההתעצמות המדאיגה של הארגון, תחת הכותרת: "אל־קאעידה בעיראק שיחק אותה בגדול". הערכותיהם של השניים מתבססות על ניתוח משמעויות המתקפה מהשבוע שעבר על שני בתי סוהר מאובטחים היטב בעיראק, שהובילה להימלטותם של לפחות 500 פעילי אל־קאעידה.

בפריצה לבתי הסוהר אבו גרייב ותאג'י השתמשו פעילי אל־קאעידה במרגמות ובמחבלים מתאבדים, תוך שהם פוצצו, לדברי הארגון, 12 מכוניות תופת. הצבא העיראקי כשל במשימתו להגן על בתי הסוהר. ג'יימס ג'פרי, שגריר ארה"ב לשעבר בבגדד, אמר בהקשר זה כי אם אל־קאעידה מסוגל "לכבוש את אבו גרייב" הוא יכול "לכבוש את האזור הירוק בבגדד", שבו נמצאת שגרירות ארה"ב. האינטרפול התריע כי האירוע הוא "איום משמעותי לביטחון העולמי".

בה בעת, מצב ביטחון הפנים בעיראק הולך ומידרדר, זאת בעקבות 80 פיגועים במתווה של מכוניות תופת ומחבלים מתאבדים. יותר מ־1,000 תושבים נהרגו במאי, המספר הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. בעבר היה אל־קאעידה בעיראק ארגון טרור רב עוצמה, ואולם עד לשנה הנוכחית נראה היה שהארגון נמצא במגמת היחלשות. 

הארגון הוקם ב־2003 לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק. בראשו עמד אבו מוסעב א־זרקאווי, אזרח ירדני שלחם באפגניסטן ונבחר בידי אוסאמה בן לאדן לעמוד בראש אל־קאעידה בעיראק. זרקאווי לא התמקד בעיראק בלבד אלא גם במדינות השכנות, והיעד שהציב לנגד עיניו היה הקמת מדינה איסלאמית אחת בכל מדינות הלבנט. 

זרוע צבאית מתארכת

זרקאווי חוסל על ידי הצבא האמריקני ב־2006 וארגונו נחלש בפעולות "הטיהור" של הצבא האמריקני במערב עיראק שנה לאחר מכן. כאשר פרצה ההתקוממות בסוריה ב־2011, בשנה שבה יצאו הכוחות האמריקניים מעיראק, נוצרה עבור אל־קאעידה בעיראק הזדמנות חדשה. ריידל מציין כי אל־קאעידה בעיראק שלח את אחד ממקורביו של א־זרקאווי, שהיה מוכר בשם המחתרתי מוחמד אל־ג'ולאני, כדי להקים את "ג'בהת אל־נוסרה לאהל אל־שאם" (חזית הסיוע לתושבי סוריה הגדולה).

מנהיג עולה אחר הוא גיסו של א־זרקאווי, המכונה אבו אנס אל־סחאבה. על פי ההערכות, חברי הקבוצה הגדולה ביותר של ג'יהאדיסטים זרים בשורות ג'בהת אל־נוסרה בסוריה הם עיראקים וירדנים.

ג'בהת אל־נוסרה הפך לאחר זמן לא רב לכוח הלוחם המוביל במאבק נגד משטרו של בשאר אסד. המוניטין הצבאי שלו לא נפגע, למרות הישגים (מוגבלים) של אסד וחיזבאללה באל־קוסייר ובחומס. הארגון אחראי למרבית פיגועי התופת בלב של דמשק, ובכלל זה פיגוע מכוניות התופת במטה מודיעין חיל האוויר הסורי והפיגוע שכוון נגד ראשי מערכת הביטחון, שבמסגרתו חוסל גיסו של אסד, אסף שווכאת.

בעוד המערב מבטא גישה הססנית בנוגע לאספקת נשק לגורמים המתונים יותר של האופוזיציה הסורית, ג'בהת אל־נוסרה מוסיף להיות נתמך על ידי אל־קאעידה בעיראק ולקבל ממנה נשק, כסף ולוחמים. בין שתי שלוחות אל־קאעידה, בעיראק ובסוריה, נתגלעה מחלוקת בשאלת היחסים ביניהן, על רקע רצונו של ג'בהת אל־נוסרה לנהוג בדרך עצמאית יותר, ואולם לאחר זמן לא רב שני הצדדים הדגישו את היותם מאוחדים ופועלים כארגון אחד.

מבחינתה של ישראל, להתחזקות אל־קאעידה בעיראק שתי משמעויות עיקריות. מיום הקמתו אל־קאעידה בעיראק היווה איום ישיר על ירדן. בנובמבר 2005 הארגון תקף שלושה בתי מלון ברבת עמון, ובפיגועים אלה נהרגו קרוב ל־60 אנשים. בקלטת שפירסם איים א־זרקאווי לחסל את המלך עבדאללה. שנה קודם לכן, מקורב לא־זרקאווי הודה בתכנון של פיגוע באמצעות נשק כימי נגד מטה המודיעין הכללי הירדני.

הגישה האנטי־ירדנית של אל־קאעידה בעיראק ושלוחותיו שרירה וקיימת גם היום. הירדנים מודעים באופן מלא לאיום מצפון. באוקטובר 2012 הם עצרו 11 ירדנים שהסתננו מסוריה, ואשר עברו אימונים אצל מומחים לחומרי נפץ של אל־קאעידה בעיראק. העצורים תיכננו לבצע סידרה של פיגועי תופת בשני מרכזי קניות ברבת עמון ובאזור האמיד של העיר, שבו הדיפלומטים הזרים מתגוררים. כמה ימים קודם לכן הירדנים עצרו שני בני דודים של א־זרקאווי, שחצו את הגבול בדרכם חזרה מסוריה.

קרוב אלינו

עליית קרנם של הארגונים הג'יהאדיסטיים בסוריה עלולה להציב אתגר ביטחוני ישיר בפני ישראל. בנאום במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ב־18 ביוני השנה, אמר אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, כי ג'בהת אל־נוסרה ניסה לחדור לירדן. הוא ציין כי המשימה שהוטלה עליו היתה לוודא שהארגון אינו חודר לגדה המערבית.

ההערכה ששלוחות אל־קאעידה בסוריה או בעיראק עלולות להוות איום על ישראל אינה חדשה. בשנת 2005 אל־קאעידה בעיראק הקים עמדה קדמית בצפון ירדן, שנועדה לשמש לצורך גיוס של פלשתינים תושבי הגדה המערבית. 

בחוברת "אסטרטגיית המלחמה האזורית על אדמת הלבנט", המשרטטת את קווי הפעולה האסטרטגיים של ארגון ג'בהת אל־נוסרה, צוין בין היתר כי "סוריה היא המפתח לשינוי בלבנט, ובכלל זה בפלשתין הכבושה, והלבנט הוא המפתח לשינוי בעולם הערבי ולאחריו האיסלאמי".

לישראל היכולת להתמודד עם התחזקות הארגונים הג'יהאדיסטיים בסוריה. אולם היא חייבת להחזיק בכלים הצבאיים הנותנים מענה לאיום זה, ולדחות את הטענה שאין בהם עוד צורך. עמדה זו רלוונטית במיוחד על רקע הדיון על תקציב הביטחון ועל הצרכים הטריטוריאליים של ישראל בכל הסדר מדיני עם הפלשתינים.

חזרתו של אל־קאעידה לזירה מלמדת עד כמה הסביבה הביטחונית לאורך גבולות ישראל עלולה להשתנות במהירות. התברר כי שגה מי שמיהר להספיד את אל־קאעידה במזה"ת. צריך להפנים את העובדה שהתפתחויות המתרחשות כיום רחוק מן העין, בעיראק ובסוריה, עלולות להשפיע גם על ישראל. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו