מצרים: הידרדרות צפויה מראש

המהומות של הימים האחרונים במצרים אינן צריכות להפתיע איש. על הכישלון הצפוי של "ההפיכה הצבאית הדמוקרטית" ועל הסכנה של הידרדרות למלחמת אזרחים ולכאוס כתבתי כאן לאחרונה: הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי בידי הצבא ומעצרו לאחר שלושה ימי הפגנות היו בלי כל ספק הפיכה צבאית - אין הגדרה אחרת למהלך שכזה. כדי להימנע מגינוי עולמי, החליטה ההנהגה הצבאית בראשותו של הגנרל סיסי למנות נשיא אזרחי זמני שיקים ממשלה במצרים, ינהל את המדינה, יכין חוקה וייערך לבחירות כלליות. מהלכים אלה בהחלט התקבלו על ידי ארה"ב ואירופה כמהלכים חיוביים והאמריקנים נמנעו מלהגדיר את הנעשה במצרים כהפיכה צבאית, כדי שיוכלו להמשיך להעביר סיוע לארץ הנילוס.

תוכניתו של הגנרל סיסי נראתה מוצלחת, אך היא לא הביאה בחשבון את התגובה של האחים המוסלמים, שזכו בבחירות האחרונות ברוב מרשים. אלה התגברו על ההלם הראשוני לאחר הדחתו של הנשיא מורסי, בהבינם שאמנם יש כאן הפיכה צבאית אולם לא בגירסה המלאה הכוללת מעצרים וכוח נגד מפגינים, ויצאו לרחובות להפגנות שצברו תאוצה והפכו לאלימות יותר ויותר. הפעלת הכוח של הצבא בסוף השבוע האחרון נגד המפגינים מטעם תומכיו של מורסי באה באיחור רב, והכמות הגדולה של הנפגעים משחקת לידיהם של האחים המוסלמים.

המהומות במצרים מתרחשות על רקע המהומות החוזרות לכותרות גם בתוניסיה, כשבאותו הזמן נמשכים המאבקים בין הפלגים השונים בלוב ומלחמת האזרחים בסוריה. מבט כולל על הנעשה סביבנו אינו מותיר הרבה מקום לאופטימיות: המזרח התיכון ממשיך להיטלטל בין רצונם של הגורמים הקיצוניים להקים מדינות הלכה מוסלמיות לבין הרצון של הזרמים המתונים המבקשים לחיות במדינות דמוקרטיות ומדברים על האביב הערבי. העולם המוסלמי, שאינו מיקשה אחת בלשון המעטה, צופה באירועים וחלקו אף בוחש בהם. הרעיון להקים מדינת שריעה, שתשיב את האומה הערבית הגדולה הנשלטת על ידי הדת המוסלמית, הוא רעיון שקנה לו תומכים רבים ומובל בעולם על ידי גורמים שונים, שאחד הבולטים בהם הוא אל־קעידה.

המצב במצרים ותוצאותיו עלולים, אפוא, להקרין על מדינות נוספות באזור. טורקיה היא המודל הקרוב ביותר למצרים, וניצחונם של האחים המוסלמים, חביביו של ארדואן, ועלייתו לשלטון של מורסי, הביאו את ראש הממשלה הטורקי לתחושה שהנה המודל שלו למדינה מוסלמית עם שלטון "דמוקרטי" (להבנתו) שהוא חלק מהעולם המערבי, מצליח שוב, הפעם במצרים. הדחתו של מורסי, לקיחת השלטון בידי הצבא והמהומות האחרונות במצרים הכניסו את ארדואן ללחץ והביאו להתבטאויות קיצונית מצידו כלפי העולם המערבי וחוסר התערבותו במהומות במצרים, שאותן הגדיר כ"טבח". הצלחתו של הצבא המצרי וכוחות החופש והדמוקרטיה במצרים, אפשר שיביאו למהומות בטורקיה שעשויות להוביל להדחתו של ארדואן. מנגד, אם האחים המוסלמים במצרים יצליחו להפוך את הקערה ולהשיב לעצמם את השלטון, יאפשרו תמיכה לארדואן.

סביר להניח כי ראשי הצבא המצרי מבינים היכן הם עומדים בעת הזו וינסו לייצב את המצב על ידי הפעלת כוח נגד האחים המוסלמים, ובאמצעות מעצרים נרחבים והגבלת חופש המחאה. אין ודאות כי בשלב שבו מצרים נמצאת הצבא ייענה ויפעל אך ורק על פי תכתיבי מפקדיו, ובהחלט ייתכן שהפעלת כוח כעת היא מהלך שיצא מכלל שליטה ואינו עוד בידיו של הגנרל סיסי. אם אכן כך הדבר, מצרים נכנסת למלחמת אזרחים עקובה מדם שקשה לצפות את סופה.

אין ספק כי מדינת ישראל נמצאת בתקופה רגישה ומאתגרת, שבה המזרח התיכון כולו עובר זעזועים מהירים ובלתי צפויים. תקופה בלתי יציבה זו מחייבת את הנהגת ישראל המדינית והצבאית לצפות במתרחש בערנות ובמוכנות גבוהה כדי לתת מענה לכל התפתחות.

הכותב הוא מפקד חיל הים לשעברטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו