"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העם כבר אמר את דברו

,עודכן

ישראל התקיימה 65 שנה ללא משאל עם, והיא יכולה להתקיים עוד 65 שנה בביטחון ואפילו בשלום בלי שיידרשו אזרחיה לקבל החלטה קולקטיבית בעניין אחד מסוים העומד על סדר היום. וזאת למה? מפני שבכל ארבע שנים, ולפרקים אפילו שלוש, מוזמנים האזרחים להביע דעתם על המדינה ועל התנהלותה בקלפיות. באותה הזדמנות הם מחליטים אילו מפלגות ואילו מנהיגים יובילו אותם. במערכת בחירות, להזכיר, עומדים להחלטה גם אידיאולוגיות שונות וגם מצעים מגוונים. וכך ב"שוק הדעות" אנו יכולים להחליט את ההחלטה הראויה ביותר. עד כה איש לא טען שהמערכת הזאת אינה בבחינת חיישן מדויק ומיידי כדי לשקף את הלכי הרוח הציבוריים ולסמן את הדרך לאן תלך המדינה.

השבוע יאושר תקציב המדינה. אני סבור שזה תקציב אכזרי, ללא חמלה, המכרסם בסולידריות החברתית, שהיא אחד היסודות החיוניים של החברה. והוא נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו. מדוע לא נעמידו למשאל עם? אני בטוח שהישראלים היו שמחים להביע דעתם עליו, אילו ניתן להם. אבל הרי הממשלה סבורה שיש לה מנדט לנהל את המדינה. אולי לא מנדט מלא, כי הרי היא מבקשת עכשיו לחזק את המשילות. אופס, איך לא חשבתי, האם אין חוק המשילות נושא ראוי למשאל עם? כל אזרח ואזרחית, ובצדק, יכולים לתבוע את זכותם ולהביע דעתם אם הממשלה מסוגלת למשול או שיש לחזק את סמכויותיה.

ואכן אם נלך בדרך הזאת, נחזור ל"כיכר העיר" היוונית. התושבים, כידוע, היו מתכנסים אז ומקבלים יחד החלטות בתהליך הדמוקרטי ביותר. אבל מאז האנושות גדלה והכיכרות התיישנו ואת מקומן ירשו שיטות חדשות לקבלת החלטות. העיקרית שבהן היא בחירות, במדינות דמוקרטיות.

נכון שלפנינו עומדת הכרעה היסטורית. משקלה דומה, אולי, להחלטתם של בן־גוריון ושל ההנהגה המדינית־צבאית ב־1948 להכריז על הקמת מדינה. החלטה זו היתה עלולה לגרום לאובדן הבית היהודי החדש בארץ ישראל, בטרם קם. בן־גוריון היה בן־גוריון, וההחלטה התקבלה והמלחמה היתה קשה ומספר הקורבנות היה עצום (אחוז מכלל האוכלוסייה), אולם בזכותם יש לנו מדינה.

בנימין נתניהו צריך ללכת בדרך הסלולה של בן־גוריון, בגין, רבין ואפילו של ברק ואולמרט (שאינו מחבב במיוחד). כאשר הם הגיעו לצומת של החלטות היסטוריות, הם ערכו חשבון נפש אישי ופוליטי, הניחו את עתידם על הכף, אך הבינו שאם הם לא יחליטו, לא יהיו שם אחרים במקומם. נתניהו מתקרב להחלטות הללו. יש לו תמיכה רחבה בציבור, אפילו אם לא נמדדה בשבועות האחרונים. יש לו תמיכה רחבה בכנסת ויש לו קואליציה בכל הרכב שיבחר.

בנסיבות אלה אין הוא צריך משאל עם, אלא רק להציץ מלשכתו על שורת התמונות של קודמיו התלויה שם ולהחליט כי זו הדרך.

הכותב הוא ח"כ מטעם מפלגת העבודהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר