"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נמנע הוואקום המסוכן

,עודכן

איך שלא נסתכל על זה, חידוש המו"מ בין ישראל לפלשתינים הוא, מבחינת ישראל, דבר חיובי. גם לאמריקנים ולפלשתינים אין אופציה טובה יותר. אמנם השחקנים אותם שחקנים מ־2010 (אובאמה, נתניהו ואבו מאזן), הבעיות אותן בעיות, התקוות אותן תקוות. כעת נותר רק לקוות כי השיחות לא יהיו אותן שיחות. הסכם קבע כל כך רחוק, אבל ההישג הגדול הוא שנמנע הוואקום המסוכן ונשבר הקיפאון.

בירושלים יכולים להיות מרוצים מכך שהתנאים המוקדמים שדרשו ברמאללה הוסרו. ישראל לא מתחייבת לשוב לגבולות 1967. נתניהו התחייב בנאום בר־אילן ב־2009 ל"שתי מדינות לשני עמים", אך בו בזמן הבהיר כי חזרה לגבולות 67' לא מקובלת על ישראל. זה לא מקובל על ממשלתו, אבל גם לא על הממשלות הקודמות וכנראה גם לא על העתידיות. לפחות בעניין הזה ישראל עדיין מצליחה לשדר מסר אחיד וברור לעולם.

גם התביעה להקפאת ההתנחלות הוסרה. הפלשתינים אמנם הדליפו ל"וול־סטריט ג'ורנל" כי יש הסכמה של נתניהו ל"הקפאה שקטה", אך בל נשכח כי גם לאבו מאזן יש "חישוקאים" (רבים) והוא גם צריך לשדר הישגים, בעיקר כשחמאס נושף בעורפו.

גם הוויתור הפלשתיני על פנייה למוסדות בינלאומיים (האו"ם) הוא בהחלט הישג רציני. עד יום שישי עדיין לחצו ברמאללה להמשיך ולפעול ב"מגרש הביתי" של הפלשתינים, העצרת הכללית בניו יורק. אלא שברמאללה גברה התבונה: בניו יורק הם יכולים לקבל עוד ליטוף. בוושינגטון - מדינה.

נתניהו ואבו מאזן חולקים היום אותה בעיה. לשניהם יש בבית אופוזיציה קשוחה שאולי תצליח אפילו לגרום למפגשים ביניהם להיות לבביים. הבעיות בבית עלולות להחריף מבחינת נתניהו עם סוגיית שחרור האסירים. אין ספק כי מדובר בנושא בעייתי מאוד שטומן בחובו מלכודות לא קטנות לרה"מ, שלא רוצה לוותר לטרור. אלא שתקדים גלעד שליט מאפשר לנתניהו להסכים למחוות הטרום מו"מ (או שמא במהלך המו"מ, כפי שאמר השר שטייניץ אתמול), שאמורות אולי כצעד של רצון טוב להחדיר אמון בין הצדדים בשיחות. כי הרי ברור לכל כי להסכם יש מחיר, גם לחידוש המו"מ יש מחיר. וגם לחידוש המו"מ ללא תנאים מוקדמים.

אין ספק שניתן לברך על חידוש המו"מ אחרי שלוש שנים של קיפאון, ובייחוד בימים שבהם המזרח התיכון בוער. האמריקנים עדיין מגלים עניין באזורנו ואף לוקחים אחריות בסכסוך הישראלי־פלשתיני - ורוצים לעזור. אם הפלשתינים חוזרים לשולחן המו"מ, זה לפני הכל בזכות הלחץ האמריקני. הפיתוי של הפלשתינים להישאר בבית היה גדול. גם ברמאללה מבינים כי ואקום בשיחות מחזק את חמאס. גם נתניהו וגם אבו מאזן לוקחים בשיחות הקרובות הימור פוליטי. אובאמה מעריך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר