"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המו"מ טוב לביטחון

,עודכן

אופטימיות רבה היה קשה למצוא בסוף השבוע בצה"ל ובשב"כ, תכליתיות דווקא כן. בתמימות דעים (נדירה למדי) הסכימו כל הגורמים כי חידוש המו"מ עם הפלשתינים טוב לישראל, מדינית וביטחונית.

הרציונל ברור: בשנים האחרונות, בהיעדר תהליך מדיני, נדחקה ישראל לפינה בעייתית בזירה הבינלאומית. זה התבטא בהחלטות פרו־פלשתיניות בעצרת האו"ם, בהחלטות אנטי־ישראליות במוסדות האו"ם והאיחוד האירופי, ויותר מכל - בהידרדרות המתמדת בלגיטימציה לישראל בזירות הציבוריות, הפוליטיות והתקשורתיות, ברוב מדינות העולם.

אפשר לטעון - במידה רבה של צדק - שהעולם צבוע והפלשתינים היו רק תירוץ לאנטישמיות טבועה, ועדיין - ישראל רוצה להיות חלק מהעולם הזה, ולא בחבורת המצורעים מטהרן ומפיונגיאנג. והדרך להישאר בחבורה של ה"טובים" עוברת במו"מ עם הפלשתינים, שפירותיו (של המו"מ, השלום עדיין רחוק מאוד) גדולים בהרבה מישיבה משותפת של הצוותים בראשות לבני ועריקאת.

רבים מהפירות האלה הם ביטחוניים: כל תקיפה באיראן ואפילו סנקציות מחייבות תמיכה בינלאומית, לא כל שכן מלחמה בלבנון או מבצע בעזה. גם שימור המדיניות מול סוריה מחייב גב חזק מהעולם, ומעל הכל - הרצון להימנע מהתפרצות אלימה נוספת בגדה. אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, כבר הזהיר לאחרונה מפני הסכנות (הביטחוניות) באי חידוש המו"מ, שמקצתן באו לידי ביטוי בחודשים האחרונים בעלייה הניכרת בהיקף הפרות הסדר ביהודה ושומרון.

חידוש המו"מ כעת יפנה את הזרקור המיידי לשני מוקדים: בעזה מוצא עצמו חמאס בלחץ כפול - אובדן המשענת של האחים המוסלמים במצרים, ועכשיו גם התעצמותם המחודשת של פת"ח ואבו מאזן על רקע חידוש המו"מ. החשש הוא שבמצוקתו יחרוג חמאס ממדיניות ההבלגה ויחדש את פעילות הטרור מהרצועה. בגדה - נערכים גורמי הביטחון לאפשרות שפעילי ימין קיצוני יבקשו לחבל בתהליך בדרך של תג מחיר, בוודאי אם יתברר כי ישראל אכן הסכימה להקפאת בנייה ולשחרור אסירים.

בהקשר הזה, של אסירי פת"ח, צפויה ישראל לשחרר במשורה ובהדרגה, ובכפוף להתקדמות בתהליך, אם כי לא יהיה זה מופרז להעריך שהפלשתינים קיבלו התחייבויות מפורשות בעניין, שמוכר היטב לצדדים מעשרות שיחות עקרות בעבר.

מהסיבה הזאת גם לא התבקשה בימים האחרונים חוות דעתם של גורמי הביטחון בנושא; כמו הרשימות והשמות, גם דעתם של בכירי שב"כ וצה"ל ידועה, ועיקרה - האיום הביטחוני הנשקף משחרור הרוצחים שכלואים מהתקופה שקדמה להסכמי אוסלו הוא קטן, ואפשר לפקח על המשוחררים בקלות יחסית. על כן ההחלטה אם לשחררם היא מדינית בלבד, אם כי בשולי הדברים הביעו בעבר רבים מראשי מערכת הביטחון תמיכה מוצהרת בשחרור אסירי פת"ח כצעד בונה אמון מול הרשות גם במטרה לחזקה וגם מול העוצמה שצבר חמאס בעיסקת שליט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר