אירופה שומרת על זכות השתיקה

סולימן בן ה־12 ברח מסוריה לבדו אל מחנה הפליטים הגדול בטורקיה, לאחר שכל משפחתו נרצחה בטבח הגדול שביצע צבא אסד במתקפה על חאלב. גורל משפחתו אינו ייחודי והוא מספר סיפור של אומה שלמה. יותר מ־100 אלף איש נרצחו במלחמת האזרחים הסורית מאז מארס 2011.אבל אירופה שומרת על זכות השתיקה.

הנערה הפקיסטנית מללה יוסופזאי בת ה־16, אשר נורתה בראשה באוקטובר האחרון מפני שהובילה מאבק חברתי נגד ארגון הטליבאן, סיפרה לאחרונה באו"ם על רציחת תלמידים ובייחוד תלמידות, בשל הסלידה של הקיצונים האיסלאמיסטים מחינוך לבנות. אבל אירופה שומרת על זכות השתיקה.

בהפיכה הצבאית במצרים נטבחו ביום אחד 57 מפגינים התומכים בנשיא המודח מורסי. באיראן נסקלות נשים נואפות, בסעודיה מתנהל מאבק למען זכותן של נשים לנהוג ברכב, אך ככל הנראה בסיבוב הזה הן ייאלצו לוותר גם הפעם. איראן בונה בסיס ימי בסודאן להעברת מערכות נשק לצבא אסד וחיזבאללה. אירופה שומרת על זכות השתיקה.

מלחמת השיעה בסונה גובה קורבנות דם של מאות חפים מפשע בחודש, לא רק בסוריה אלא גם בעיראק ובבחריין. מלחמת הקיצונים האיסלאמיים בנאורות ובקידמה המחשבתית גובה מטבע יקר מנשים ומילדות רק מתוך רצון להצהרת כוונות. ואירופה שומרת על זכות השתיקה.

המקום היחיד שאפשר באמת למצוא בו זכויות אדם במזה"ת כולו הוא ישראל. אפשר להתווכח על אכיפת הזכויות. אפשר להתווכח על תהליך מדיני תקוע ומי אשם בקיפאונו, אבל זכויות אדם ואזרח יש. וגם קידמה. וגם תרבות ביקורת. וחוק, ובתי משפט וחוקים בינלאומיים. אבל אירופה בוחרת בזכות לשנאה.

מכל קלחת המוות הנוראה במזה"ת, החליט האיחוד האירופי לא לשתף פעולה עם גופים ישראליים הפועלים ביהודה ושומרון, בשכונות יהודיות במזרח ירושלים וברמת הגולן. 28 מדינות האיחוד הנאור והמתקדם החליטו שיישובים ברמת הגולן גרועים יותר וראויים לגינוי יותר מכל טבח אחר שנעשה קילומטרים ספורים מהם, מעברו השני של הגבול. צביעות בהתגלמותה.

אבל לא רק הצביעות היא נר לרגליהן של אותן מדינות האיחוד, גם לא האינטרסים הכלכליים עם איחוד האמירויות או רחשי המצביעים המוסלמים על אדמת אירופה בבחירות, אלא גם אנטישמיות צרופה הפוסלת את זכותו של העם היהודי להיות ריבון לעצמו ולחיות את חייו במדינתו - ללא התערבות זרה ונפשעת השואפת להורידו על ברכיו.

איני מוצא שום הסבר אחר לתופעה המוזרה הזו. למשוואה הא־סימטרית הזו שבין שתיקה רועמת מול הריגת חפים מפשע במדינות ערב לבין הגינוי החריף של אירופה ושליחיה בעשרות ארגונים הפועלים בישראל במימונם וההחלטה להחרים חברות ישראליות דה־פקטו רק בגלל תהליך מדיני תקוע. יחליטו מקבלי ההחלטות בהתאם לשיקול דעתם - אנחנו כעם צריכים לזכור להיות מודעים לשנאה התהומית הרווחת באירופה נגד יהודים זה 2,000 שנים, ולא להתרגש ולו במעט מן המהלך האחרון שלהם נגד ישראל. הוא לא חדש, וההנהגה הישראלית לא גרמה אותו.