הצילו את הילדים, כל האמצעים כשרים

כל האמצעים כשרים ובלבד שנמנע מוות אכזרי נוסף מאין כמותו, מיותר כל כך, של תינוק או של תינוקת שהושארו למוות איטי בייסורים בתוך רכב. תינוקות שנשכחו באין מושיע.

כבר היו בעבר מקרי מוות מחנק ומחום של ילדים שנשכחו ברכב, אך צירוף קטלני כל כך של מות תינוקות חסרי ישע בשלושה מקרים נפרדים בתוך כשבועיים לא זכור, והופך את העניין למכת מדינה. בצדק הזדעזעה החברה הישראלית. אך בזעזוע לא די, גם לא בכעס ובתסכול.

יש מי שמציע להאט את הקצב המטורף של החברה המודרנית, יש מי שדורש לשנות את סדר העדיפויות ואת סגנון ההורות. לעומתם, יש מי שנשבע בשמם של העזרים הטכנולוגיים למיניהם, ויש מי שסבור שרק קמפיין ציבורי רחב היקף של הסברה, של חינוך ושל אזכור שוטף יביא לתוצאות.

ויכוח נוקב כבר פרץ אם יש או אין להעמיד לדין את ההורים, אם יש בכך תועלת ואם יש בכך צדק. ולנו לא נותר אלא לקרוא בקול ולזעוק זעקה גדולה ומרה - די!

הבה נותיר את כל הוויכוחים וחילוקי הדעות בצד. הבה נתגייס בכל מאודנו למלא את המוטל עלינו כהורים בשמירה על שלום הילד, בריאותו וחייו, בזהירות לאין קץ.

נרבה באזכורים ובמערכת הסברה, נגביר את השימוש באמצעים טכניים פשוטים ובטכנולוגיות מתקדמות, נשתיק אמצעים המתחרים על תשומת ליבנו ומסיחים את דעתנו מהעיקר, נפסיק לזלזל בהשארת ילדים ללא השגחה ונגביר את אכיפת החוק, לפחות במקרים שהסתיימו בנס ולא באסון. ננסה כל אפשרות ורעיון ולא נזלזל בשום הצעה, מגוחכת ככל שתישמע תחילה.

כי בשעת חירום אנחנו ובשעת חירום כל האמצעים הכשרים - כשרים וראויים, ובלבד שנציל את התינוק הבא ובלבד שנשים קץ לתופעה הנוראה והאיומה הכל כך כואבת וכל כך מיותרת.