אפס במדיניות חוץ: ביידן יכול לבוא בטענות רק לעצמו

כשג'ו ביידן נשא את נאום ההשבעה שלו ב־20 בינואר, הוא הקדיש למדיניות החוץ העתידית שלו 74 מילים בלבד מתוך כ־2,500 בסך הכל. הוא אמר: "כל העולם צופה בנו (אמריקה)" ו"אנחנו נוביל לא רק באמצעות הדגמת כוחנו אלא גם בכוחה של הדוגמה. אנחנו נהיה שותפים אמינים וחזקים לשלום, קדמה וביטחון".

שאר הנאום הופנה לזירה הפנימית, לצורך באחדות ולמלחמה בקורונה. מיותר לציין שהמילים שהשמיע בינואר נשמעות חלולות מתמיד, ולא פלא שכמעט שלא חזר עליהן בנאומו ביום שני, שבו ניסה להסביר את צדקת דרכו באפגניסטן לאור הנסיבות הטרגיות.

רבים רואים בביידן המשך של הנשיא לשעבר ברק אובאמה, רק בגלל שהיה הסגן שלו. אמנם אובאמה גם הבטיח שיסיים את המלחמה וייסוג לחלוטין עד 2016, אך מהר מאוד נסוג מהרעיון הזה. בניגוד לאובאמה, ביידן התעקש ליישם את הרעיון הזה עד הסוף ויהי מה.

לא זו בלבד, הסיסמה הבלתי רשמית של ממשל אובאמה הייתה "No Drama Obama": כלומר, כל מהלך ייעשה בצורה הכי רגועה שאפשר. אפילו את ההוראה לחסל את בן לאדן אחרי שכבר אותר עיכב אובאמה במשך חודשים רבים. התנהלות ביידן בימים האחרונים עשויה ללמד עד כמה ממשל ביידן פזיז בענייני חוץ, ולמעשה לא מתעניין בנעשה בזירות סכסוך כל עוד הן לא קשורות ישירות לארה"ב. בטהרן ובפיונגיאנג ודאי מהדהד מסר זה היטב.

ביידן מהמר שהבוחר האמריקני אינו מתעניין בנעשה בקאבול, כפי שחדל להתעניין בווייטנאם בשנת 1975. שתי המלחמות היו המלחמות הארוכות ביותר בזמנן. הוא ככל הנראה חשב שהטליבאן אכן יכבוש את המדינה מידי הצבא האפגני - אך העריך (קיווה) שזה יקרה אחרי הנסיגה. היה גם כשל אמריקני שחוזר על עצמו שוב ושוב: הניסיון לראות את המצב דרך משקפיים מערביים.

עבור רבים באפגניסטן, הטליבאן נחשב אמנם לקיצוני ואלים, אך הדמוקרטיה שארה"ב הקימה עבורם נתפסה כמזויפת, מושחתת ואפילו מנותקת. בתקשורת האמריקנית צצים עוד ועוד סיפורים על כך שהנשיא אשרף גאני נתפס כנטע זר שמסרב להקדיש את זמנו לפגישות עם מנהיגים שבטיים מקומיים לשיחות ארוכות על תה. אם ביידן לא היה מודע לניתוק הזה, לא פלא שהקריסה של צבאו של גאני באה כרעם ביום בהיר.

ביידן יכול להאשים את ממשל טראמפ עד מחר שהוא זה שהגיע להבנות הרשמיות עם הטליבאן ושהנסיגה היא רק יישום של ההסכם, אך אם היה מקדיש לתחום מדיניות החוץ את אותה תשומת הלב שהוא מקדיש לענייני פנים, זה לא היה קורה.

הבחירות לנשיאות אמנם רחוקות, אך הבחירות לבית הנבחרים ולשליש ממושבי הסנאט קרובות מתמיד, והרפובליקנים ינצלו את החולשה שהפגין הממשל בקאבול. השבוע ביידן הצליח למתג את עצמו כ"ג'ימי קרטר 2". אמנם אין חטופים בשגרירות, אך ההשפלה שספג מידי מיליציית ה"סטודנטים" (הפירוש של המילה טליבאן), תישמע היטב בתשדירי הבחירות של שנת 2024.