איראן, נתניהו והקרע החברתי: כך העולם מסקר את הבחירות בישראל

הבחירות, שייערכו מחר (שלישי), מוצגות בכלי התקשורת המרכזיים בארה"ב, באירופה ובעולם הערבי בדרכים שונות: פעם כהזדמנות לסיים את עידן בנימין נתניהו, פעם כמבחן לדמוקרטיה הישראלית ופעם כמרוץ שהשפעתו על הפלסטינים תהיה מוגבלת. סקירת הפרסומים מהיממה האחרונה מגלה פערים חדים בבחירת הסיפור ובדגשים שמעניקים לו כלי התקשורת השונים.

בארה"ב, סוכנות הידיעות AP מתמקדת בפער שבין סדר היום הישראלי לזה הבינלאומי. בסקירת הסוגיות המרכזיות בבחירות היא מציינת כי כמעט אין ויכוח אלקטורלי על המערכות הצבאיות, שזוכות לתמיכה רחבה. העימות מתמקד באחריות לשבעה באוקטובר, במנהיגות, בגיוס ובמערכת המשפט, בעוד שהכלכלה אינה הופכת לנושא המרכזי בקמפיין. לפי הסוכנות, יוקר המחיה הוא אחד משני הנושאים החשובים ביותר עבור 38% מהיהודים ו-46% מהערבים, אף שהוא נדחק לשוליים במערכת הבחירות.

בכתבה נפרדת על יהודה ושומרון מציגה AP מסגור ביקורתי יותר, ולפיו גם אם נתניהו יוחלף, מורשת "הרחבת ההתיישבות והפגיעה בפלסטינים" צפויה להישאר.

ברשת CNN מוקד הדיווח הבולט הוא איראן. לפי שני גורמים אמריקניים ומקור ביטחוני ישראלי, נתניהו דחף לתקיפה משותפת לפני הבחירות בישראל, אך הנשיא טראמפ לא נתן לכך אור ירוק. הרשת מביאה גם טענה שלפיה הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר כי תקיפה עלולה לדחות את הבחירות. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הדברים וכינתה אותם "פייק ניוז". הדיווח קושר בין החלטות צבאיות ללוח הבחירות, אך הטענה שנתניהו ביקש לצאת למלחמה כדי להציל את שלטונו מחייבת ראיות נוספות.

ב"ניו יורק טיימס" בחרו למסגר את הבחירות דרך החששות של המחנות השונים. בכתבה שפורסמה היום מודגשים חששותיהם של מתנגדי הממשלה מפגיעה במערכת המשפט, מבריחת מוחות, מבידוד בינלאומי ואף ממלחמת אחים. מנגד, תומכי נתניהו מוצגים כמי שרואים בו את היחיד המסוגל להתמודד עם אויבי ישראל ועם הלחצים מבחוץ, ואילו החרדים חוששים שהגיוס יפגע באורח חייהם.

הכתבה מצטטת סקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שלפיו 39% מהישראלים חוששים מאלימות בין חלקי החברה - שיעור זהה לזה של החוששים מנשק גרעיני איראני. מוקד הסיקור הוא הקרע הפנימי והחשש שגם הכרעה ברורה בקלפי לא תספיק כדי לאחות אותו.

ה"וושינגטון פוסט" בוחן אפשרות שנתניהו יגיע למקום השני ובכל זאת ימשיך להוביל, בתמיכת טראמפ, באמצעות ממשלת אחדות שאיזנקוט שלל עד כה. לפי הדיווח, נתניהו העלה אפשרות להיפרד משותפיו בימין הקיצוני לטובת שותפות עם איזנקוט. עם זאת, חוסר האמון בין הצדדים וניסיון הרוטציה הכושל עם בני גנץ ב-2020 מקשים על מימוש התרחיש.

ב"וול סטריט ג'ורנל" פונים גם לקוראים הזקוקים להסבר בסיסי על שיטת הבחירות. הכתבה העדכנית מציגה את הבחירות כמשאל עם על אופייה של ישראל ומבהירה כי ההצבעה קובעת את חלוקת 120 המושבים בכנסת. ברקע מוצבים איראן, עתיד עזה והסוגיה הפלסטינית. העיתון מזכיר גם כי ההצבעה מחייבת, למעט חריגים, נוכחות בישראל - כלל המסביר את חשיבותם של עשרות אלפי ישראלים המגיעים מחו"ל כדי להשתתף בבחירות.

ברשת פוקס ניוז מפנים זרקור לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. כתבה על הקאמבק הפוליטי שלו מדגישה את שאיפתו להרחיב את הסכמי אברהם, את ניסיונו העסקי ואת יכולתו לעבוד עם טראמפ. הרשת מזכירה כי בנט כבר הגיע לראשות הממשלה עם שבעה מנדטים, ומדגישה כי המשא ומתן הקואליציוני עשוי להחזירו לתפקיד גם הפעם, אף שהוא מפגר בסקרים אחרי נתניהו ואיזנקוט.

באירופה, סוכנות הידיעות רויטרס מדגישה את האפשרות למהפך פוליטי ואת המגבלות העומדות בפניו. מדריך המועמדים שפורסם היום נפתח בכך שנתניהו נראה במשך תקופה ממושכת בדרך לאובדן השלטון, אך המרוץ הצטמצם וליריביו אין מסלול ברור להרכבת ממשלה. הדגש הוא על הפער בין היחלשות ראש הממשלה לבין היכולת המעשית להחליפו: מפלגות האופוזיציה עשויות לצבור כוח, אך עדיין להתקשות להתגבר על המחלוקות ביניהן בדרך להרכבת קואליציה.

בידיעה נוספת, העוסקת בתמיכת טראמפ בנתניהו, בוחרת הסוכנות להבליט את האפשרות שהשניים יחדשו את המלחמה באיראן. כך מוצגת תמיכת הנשיא האמריקני כחלק מהקמפיין הביטחוני של ראש הממשלה.

ב-BBC מציירת כתבה תמונה של מדינה מפולגת, באמצעות מפגשים עם תומכי איזנקוט ונתניהו ועם צעירים הנוטים ימינה. איזנקוט מוצג כדמות שקטה, כמעט "לא-פוליטיקאי", לעומת סגנונו התקשורתי של נתניהו. לצד העדויות מהשטח מוסבר כי הפוליטיקה הישראלית מוכרעת באמצעות הרכבת קואליציות, וכי גם יתרון בסקרים אינו מבטיח הקמת ממשלה.

ה"גרדיאן" משלב במדריך הבחירות קביעות על "מלחמת השמדה" בעזה ועל "טיהור אתני" ביהודה ושומרון - ביקורת חריפה המופיעה במסגרת כתבת הסבר חדשותית. בהמשך נבחנת גם שאלת הדמוקרטיות של ההצבעה, תוך הדגשה שמיליוני פלסטינים החיים, לפי העיתון, "תחת שליטה ישראלית" אינם זכאים להשתתף בה.

ב"לה מונד" הצרפתי מוקד הכתבה העדכנית הוא איזנקוט: הקריאה לאחדות ולרגיעה, סגנון הדיבור הענייני וההבטחה לשקם את מעמדה של ישראל. לצד ההבדלים בינו לבין נתניהו, העיתון בוחן גם את גבולות החלופה: התנגדותו למדינה פלסטינית בממשלה בראשותו, עברו הצבאי והאפשרות להסדר מוגבל תחת שליטה ביטחונית ישראלית. השאלה המלווה את הפרופיל היא עד כמה שינוי בסגנון ובהנהגה יתורגם לשינוי במדיניות.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

במקביל, בעולם הערבי, רשת אל-ג'זירה הקטארית מקדישה כתבה לתושבי עזה המקווים להחלפת נתניהו, לצד ספקנות בנוגע לשינוי המדיניות. בכתבה הממפה את עמדות המועמדים מוצג "רצח עם" בעזה כקביעה מוגמרת, ומודגש הקונצנזוס בין המתמודדים בנושאים המעסיקים את העולם. במדריך נוסף מודגשים משבר מעמדה הבינלאומי של ישראל והמחלוקות הפנימיות. הצירוף הזה מציב במרכז את המחיר שמשלמים הפלסטינים ואת השאלה אם חילופי השלטון יציעו להם שינוי ממשי.