ממשל טראמפ שוקל צעד חסר תקדים נגד הגירה: "צריבה חריפה, עלול לסכן חיים"

משרד ההגנה האמריקני אישר למשרד לביטחון המולדת לבחון נשק צבאי שמקרין גלים אלקטרומגנטיים וגורם לתחושת צריבה עזה בעור, במטרה לפתח שיטות לשימוש אפשרי בגבול עם מקסיקו • המערכת, שנועדה לפזר קהל ללא שימוש בכוח קטלני, מעולם לא הופעלה בגבול • בעבר עלו חששות מפני פגיעות חזקות, קשיים משפטיים וסכנה לחייהם של מי שינסו להימלט ממנה

מוגדר כנשק "לא קטלני" - האם יוצב בגבול ארה"ב-מקסיקו? | צילום: CNN

ממשל טראמפ בוחן אמצעי חדש להתמודדות עם הגירה בלתי חוקית בגבול הדרומי של ארצות הברית: הנשק הצבאי "קרן חום", נועד לגרום לתחושת צריבה עזה בעור ולגרום לאנשים להתרחק מהאזור שבו הוא מופעל. לפי מסמך שעליו חתם שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' בחודש שעבר, הפנטגון אישר למשרד לביטחון המולדת (DHS) לקבל את המערכת לצורך ניסויים ופיתוח טקטיקות לשימוש אפשרי בפעולות לאורך הגבול עם מקסיקו. כך דיווחה רשת CNN, שהשיגה את המסמך.

המערכת, ששמה הרשמי הוא Active Denial System, מוגדרת כנשק לא קטלני. היא משגרת קרן בלתי נראית של גלים אלקטרומגנטיים, המסוגלת להגיע למרחק של מעט יותר מ־800 מטרים, לפי צבא ארצות הברית.

כאשר הקרן פוגעת בעור האדם, היא גורמת לתחושת צריבה חזקה. גורמים בפנטגון השוו בעבר את התחושה לחשיפה לפרץ חום בעת פתיחת תנור לוהט. לפי הצבא, תחושת העקצוץ נמשכת בין 10 ל־15 דקות, אך מלווה גם בדחף אינסטינקטיבי וחזק לברוח ממקור הקרינה.

גבול ארה"ב-מקסיקו | צילום: אי.פי

האחריות תישאר בידי המשרד לביטחון המולדת

לפי המסמך, הפנטגון אישר להשאיל למשרד לביטחון המולדת מערכת אחת לתקופה זמנית של שבעה חודשים, החל מספטמבר. עוד נקבע כי המערכת לא תופעל בידי אנשי משרד ההגנה, וכי משרד לביטחון המולדת יהיה האחראי הבלעדי להפעלתה, לשימוש בה ולפיתוח הטקטיקות והנהלים הנלווים.

גורם ביטחוני אמר ל־CNN כי בתום תקופת ההשאלה יוכל המשרד לביטחון המולדת להגיש בקשה נוספת להמשך השימוש במערכת במסגרת הפעילות בגבול, בהתאם לצורך. בשלב זה, הבקשה אינה מפרטת היכן וכיצד ייערכו הניסויים, או באילו נסיבות עשוי הנשק להיות מופעל בעתיד.

דובר של רשות המכס והגנת הגבולות האמריקנית (CBP) מסר ל־CNN כי הרשות "בוחנת באופן מתמשך טכנולוגיות חדשות, במיוחד כאלה המשפרות את היעילות המבצעית ומחזקות את יכולות המשימה".

ביקורת בגבול ארה"ב-מקסיקו | צילום: רויטרס

נבחן בעבר - אך לא בגבול

הפעלת המערכת בגבול ארה"ב תהיה צעד חסר תקדים, גם תחת ממשל טראמפ, שהציב את אבטחת הגבולות ואת המאבק בהגירה בלתי חוקית בראש סדר העדיפויות שלו.

עם זאת, הרעיון אינו חדש. לאורך השנים דנו גורמים ברשות המכס והגנת הגבולות באפשרות להשתמש במערכת לפיזור התקהלות באזורים שבהם נרשמו ניסיונות רבים לחצות את הגבול באופן בלתי חוקי.

לפני כמעט שני עשורים הצבא האמריקני הציב את המערכת באפגניסטן לתקופה קצרה, אך בסופו של דבר החליט שלא להשתמש בה במהלך פעולות לחימה. לפי מקור הבקיא בדיונים קודמים, נשקלו גם אפשרויות להפעילה לצורכי פיזור קהל במתקנים אמריקניים מחוץ לארה"ב שבהם הוחזקו עצורים החשודים בטרור, אך גם במקרה זה הוחלט שלא להשתמש בה.

גורמים אמריקניים אף בחנו אפשרות להפעיל את המערכת במהלך "תקופות אי-שקט פנימי בארה"ב". לפי גורם אמריקני לשעבר ששוחח עם CNN, הדיונים כללו גם את התקופה שלאחר רצח ג'ורג' פלויד, כאשר פרצו הפגנות במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ.

מהגרים חוצים את הגבו לבין מקסיקו וארצות הברית | צילום: איי.אף.פי

החשש: פגיעה במהגרים וסכנה לחייהם

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיונים הקודמים הייתה האפשרות שהפעלת המערכת תגרום לפגיעה ישירה או עקיפה באנשים. החששות כללו שאלות משפטיות, אתיות ומבצעיות, לצד סוגיות של ריבונות במקרה שהקרן תופעל נגד אנשים הנמצאים עדיין בשטח מקסיקו, לפני שחצו לארצות הברית.

גורם לשעבר ברשות המכס והגנת הגבולות הסביר ל־CNN כי גם אם הנשק יגרום לאנשים להימלט בחזרה לעבר הנהר שבגבול, הדבר עלול להעמיד אותם בסכנת טביעה.

"גם אם הם רודפים אחרי אנשים בחזרה לנהר, אתה לא רוצה שהם ייכנסו פנימה ויטבעו", אמר הגורם. הוא הוסיף כי יש לבחון אם התועלת מצדיקה את העלויות, ההכשרה הנדרשת והמדיניות שתצטרך להיקבע.

לפני כמה שנים נבחנה המערכת גם בגזרת אל סנטרו, המשתרעת לאורך כ־113 קילומטרים מגבול ארה"ב - מקסיקו. באותה תקופה עמד בראש הגזרה רודני סקוט, המכהן כיום כנציב רשות המכס והגנת הגבולות.

לפי גורם ברשות, הדיונים התמקדו באפשרות להשתמש בנשק כדי להרתיע אנשים מלנסות לחצות את הנהר באזור או לגרום להם לצאת מהמים. אחד השיקולים היה האפשרות שהמערכת תוביל דווקא לעלייה במספר פעולות החילוץ, אם אנשים יאבדו את יכולתם לפעול בעקבות החשיפה לקרינה. לא ברור מדוע בסופו של דבר לא נעשה בה שימוש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...