נתניהו חזק ב"פרלמנט" בניו יורק - איזנקוט במיאמי

כשבוע לפני הבחירות, הוויכוח על נתניהו, על 7 באוקטובר ועל גיוס החרדים מתנהל גם בארה"ב. נפגשתי עם עשרות ישראלים בשתי קהילות, "פרלמנט ניו יורק" בלונג איילנד ו"פרלמנט הריביירה" במיאמי, והוויכוחים שם נשמעו קרובים מאוד לבית. רבים מהם חיים באמריקה כבר שנים ארוכות, אבל בישראל נותרו משפחות, חברים, ולפעמים גם נכדים בצה"ל. חלק מהמשתתפים ביקשו שלא להזדהות, ולכן הם מובאים כאן ללא שמות.

הם חלק מקהילה של מאות אלפי ישראלים שחיים בארה"ב, אבל מי מהם שרוצה להצביע צריך לטוס לארץ. מלבד שליחי המדינה ובני משפחותיהם, ישראל אינה מאפשרת לאזרחיה להצביע בחו"ל, וגם על השאלה אם בכלל לעשות את הדרך אין ביניהם הסכמה.

"שישראל תשרוד ושתהיה חזקה"

כמו בישראל, גם כאן הישראלים אוהבים לדבר פוליטיקה: חברי פרלמנט ניו יורק מכירים זה את זה, וחלק מהוויכוחים ביניהם נשמעו כמו סיבוב נוסף בוויכוח ישן. הקהילה, שהוקמה לפני 13 שנים, מונה כ-300 גברים ישראלים, וכמה עשרות מהם, בני 30 עד 50 בערך, הגיעו למפגש.

אחרי 7 באוקטובר הם גם התגייסו. אלון פלדברנדט, ממארגני הקהילה, הוביל בקווינס חמ"ל שסביבו התארגנו חברי הפרלמנט ואחרים כדי לקנות חוסמי עורקים, אפודים וקסדות ולשלוח אותם לישראל. במשך כשנה וחצי נשלחו מאות טונות של ציוד, ובנתב"ג חיכתה שרשרת מתנדבים שהעבירה אותו לחיילים בשטחי הכינוס.

מה שחשוב להם יותר מכל, הסביר אחד המשתתפים, הוא "שישראל תשרוד ושתהיה חזקה". לדבריו, חלק מחברי הקהילה פחות בקיאים בפוליטיקה הפנימית. אחר דיבר על אנטישמיות ועל "החשש לדבר עברית ברכבת וברחובות העיר". אבל כשהשיחה עברה לשאלה מה ישראל צריכה לעשות, המחלוקות עלו מהר.

נתניהו זכה בחדר לתמיכה ניכרת. כשאחד החברים ביקש הרמת ידיים, כמחצית מהנוכחים הרימו יד בעדו. "ביבי הוא היחיד מכולם שהיה לו ביצים להילחם באמריקה נגד ביידן", אמר אחד מהם, ועל איזנקוט אמר: "אתה רואה את איזנקוט מדבר באו"ם? הוא מדבר כמו ילד בכיתה ג'".

אחר הסביר את תמיכתו בנתניהו בציניות: "פוליטיקה זה מקצוע. אתה בוחר מישהו כשאתה מקווה שהוא הטוב ביותר שאתה יכול להשיג. הנוכל הכי גדול, השקרן הכי גדול, הוא זה שצריך להנהיג את המדינה. במקרה הזה נתניהו הוא הטוב ביותר".

משתתף נוסף אף טען שהטבח ב-7 באוקטובר היה "בגידה מבפנים" שנועדה להביא לנפילתו של נתניהו, והודה מיד שהדבר נשמע מופרך. כך הגיעה גם ללונג איילנד התיאוריה, שבנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, היה מהמפיצים הבולטים שלה ברשתות, אף שנתניהו עצמו אמר בוועדת החוץ והביטחון כי "היה כשל מודיעיני חמור אבל לא הייתה בגידה".

"למחוק את עזה"

נשמעו גם העדפות אחרות בימין. "אני מצביע לעופר וינטר", אמר אחד מהם, והסביר: "אתה מאוד רוצה ללכת על מישהו שהמערכת ניסתה לדפוק אותו, כי יש לו אינטרס להראות למערכת". אחר ראה בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יורש אפשרי לנתניהו, ואמר שהוא "נהיה יותר מתון לאחרונה". והיה גם מי שלא רצה לשמוע על היום שאחרי: "אין להחליף את ביבי, הוא יישאר לכולם תקוע כמו עצם בגרון עד שהקדוש ברוך הוא ייקח אותו", הוא מכריז.

הוויכוח החריף ביותר פרץ כשהשיחה הגיעה לעזה ולפלסטינים. "אם זה היה תלוי בי, עזה הייתה נמחקת ב-48 שעות", אמר אחד המשתתפים. אחר קבע: "אחרי 7.10 לא מגיע להם כלום". הוא מנה את ההזדמנויות לשלום שהפלסטינים דחו לאורך השנים, וסיכם: "מי שחי בקונספציה הזו שהפלסטינים רוצים שלום, צריך להחליף את התרופות".

בחדר נשמעו גם דעות שרחוקות מהקונצנזוס הישראלי. "מה נתת להם? תסתכל על התמונה כפלסטיני. נתת להם מדינה? תן להם לחיות, אין להם זכויות", אמר אחד מהם. אחר השיב: "נתנו להם שדה תעופה, אישורי עבודה, אפילו את הזבל הזה הצילו". הוא התכוון לטיפול הרפואי שהציל את חייו של מנהיג חמאס ומתכנן הטבח, יחיא סינוואר, בישראל, שנים לפני 7 באוקטובר.

אותו משתתף הלך רחוק יותר: "אני טוען ש-7.10 קם בגללנו. כלאת אותם, חנקת אותם, לא נתת להם פתרון מדיני". מולו נשאלה השאלה: "למה זאת אחריות שלנו בכלל?". אחד החברים טען ש"זה לא קשור לישראל, לשטח, לגבולות ולזכויות", ולדעתו מדובר בעימות רחב יותר עם האסלאם, שבו ישראל היא "בסך הכל הראשונה בדרך". משתתף אחר שאל את חבריו אם היו לוחצים על כפתור שמביא שלום עם הערבים וחיים איתם במדינה אחת. התשובה הייתה "לא לוחץ", והשואל הטיח בהם: "אתם גזענים".

"שיילכו לעבוד, שיילכו לצבא"

הוויכוח על גיוס החרדים יכול היה להתנהל בכל סלון בישראל. "כל מי שלא לומד, יושב על הברזלים, שיילכו לעבוד, שיילכו לצבא", אמר אחד המשתתפים. אחר שאל "למה רק חרדים, למה לא ערבים?", ושלישי ענה שהוא בכלל לא רוצה ערבים בצבא: "אני לא מחפש שערבים יתגייסו ואז יבואו עלינו עם היכולת שלנו שאנחנו לימדנו אותם".

במיאמי התמונה הייתה אחרת. "פרלמנט הריביירה" הוא קבוצה של גברים ונשים בני 60 ומעלה, וכמה עשרות מהם הגיעו למפגש. הפרלמנט פועל כבר כ-22 שנים, ולדברי נשיאו, איש הנדל"ן עופר תמיר, הארגון שהוא חלק ממנו, ארגון הפרלמנטים הישראלי (IPO), מונה כ-650 חברים.

וכאן הוויכוח התחיל עוד לפני השאלה במי לבחור. "אני לא יודע אם זה נכון שישראלים כמונו, שגרים פה, נוסעים להצביע שם", אמר אחד המשתתפים. אחר השיב לו בנחרצות: "כשהגענו לפה, איך קראו לנו? יורדים. איך קוראים לנו היום? שגרירים. מה קרה? אנחנו השתנינו? לא".

לדבריו, המדינה רואה בהם ישראלים כשמדובר בחובות, אבל לא מאפשרת להם להצביע מכאן: "המשקל שלנו הוא חשוב. ולכן אני חושב שבסופו של דבר צריכים לתת לנו גם להצביע".

מבחינתו, התשובה נמצאת במה שעשתה הקהילה מאז פרוץ המלחמה: "אני אישית יודע מה אני עשיתי, וכמה תרמנו. מה לא עשינו עם הפדרציה?". הפדרציה היהודית במיאמי גייסה כ-30 מיליון דולר לקרן חירום לישראל, חלק מכ-900 מיליון שגייסו הפדרציות היהודיות ברחבי צפון אמריקה.

תמיר היה מהמובילים בהקמת חטיבה ישראלית בפדרציה היהודית במיאמי, כדי לחזק את הקשר של הילדים והנכדים לישראל. לדבריו, מדובר בצעד חסר תקדים בפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, אבל קודם היה צריך להתגבר על חשדנות הדדית בין הישראלים ליהודים המקומיים: "בצד האחד התפיסה שהישראלים אינם מעורבים ואינם תורמים, ובצד האחר התחושה שרוצים מהם רק כסף".

לאחת המשתתפות יש תשובה משפחתית. "אני הייתי מאוד רוצה להיות בבחירות עכשיו", אמרה, אבל הסתייגה מהצבעה של מי שמנותקים מהחיים בארץ: "יש לי ארבעה נכדים בצה"ל, ויש פה אנשים שהילד שלהם לא היה חצי שנייה בישראל. אז אני לא רוצה שישפיעו על החיים של הילדים שלי".

את ההכרעה היא משאירה לילדיה: "אני בוחרת רק מה שהילדים שלי אומרים. אני לא חיה שם". לדבריה, בני משפחה שהצביעו בעבר לנתניהו מתכוונים הפעם לתמוך באיזנקוט: "הם חושבים שצריך שינוי".

למי שכן רוצה להצביע יש גם חשבון כלכלי. אחד המשתתפים ויתר על הטיסה עם אשתו כי כרטיס הטיסה במחלקת העסקים היה יקר מדי: כ-25 אלף דולר לשני כרטיסים. "זה כבר עלות שאתה חושב פעמיים אם כדאי לעשות את זה", אמר. כששאלתי אם הוא שלם עם ההחלטה, השיב: "לא, אני לא שלם עם זה". אחר, תומך מוצהר בנתניהו, מצא פתרון עם חבר שמאלני: שניהם יישארו באמריקה ו"יתקזזו".

"איבדנו את הדרך"

בינתיים, הפרלמנטים במיאמי מקיימים הצבעה משלהם. בסקר שכבר נערך בפרלמנט של הארגון בבוקה רטון, עיר מצפון למיאמי, קיבלה "ישר!" של גדי איזנקוט 44.4% מהקולות, הליכוד 20.6% ו"ביחד" של נפתלי בנט 14.3%. בריביירה "יצביעו" במדגם המקומי ביום הבחירות עצמו.

תמיר מספר כמה ההצבעה הזו חשובה לחברים, גם כשהקולות לא נספרים: "לבוא לקלפי ולשים את הפתק, כמה זה חשוב להם". לדבריו, בבוקה "הם יותר ליברליים", ובריביירה "זה יהיה קצת שונה". בחמש מערכות הבחירות הקודמות, הוא אומר, התוצאות שלהם היו "אחד לאחד, קופי עם מדינת ישראל", ומבחינתו התמונה מגוונת יותר מההנחה ש"כל הישראלים במיאמי ימנים".

גם כאן נתניהו היה במרכז הוויכוח. "מצד אחד, בנימין נתניהו הוא כנראה המוכשר ביותר והכי פיקח מכל המדינאים שקיימים היום. מצד שני, הוא גורם לפילוג ושנאה עצומה במדינת ישראל", אמר אחד המשתתפים. הוא ייחס לנתניהו אחריות מדינית ל-7 באוקטובר, והציע: "האידיאלי היה אם הוא היה מתפטר, ואז הליכוד היה יכול להתאחד עם אחרים, נאמר איזנקוט או ליברמן". אחרים הגנו עליו, ואחד מהם אף טען ש"הפילוג נעשה על ידי הפרקליטות", אבל גם בין תומכיו היו מי שהודו ש"ביבי יושב על הכיסא יותר מדי זמן".

אחת המשתתפות, שתומכת בימין, מעדיפה דווקא ממשלת אחדות, כי לדבריה "באיזשהו מקום אנחנו איבדנו את הדרך". הפעם היא לא תגיע לישראל כדי להצביע, אבל את היום שלה היא ממלאת בחדשות מהארץ: "אני כל היום עם ישראל. אין לי משהו אחר. זה המקום שלנו".