"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות האמצע בארה"ב: כל מה שצריך לדעת על היום הגורלי לטראמפ ולישראל

ב־3 בנובמבר יבחרו האמריקנים את כל בית הנבחרים, 35 מושבים בסנאט ו־36 מושלים, כשהרפובליקנים מחזיקים ברוב שברירי בשני הבתים • טראמפ נכנס למערכה עם שיעורי תמיכה נמוכים, ובעליון נבלם ניסיונו להגביל את ההצבעה בדואר • אובדן אחד הבתים עלול להפוך אותו לברווז צולע ולהקשות גם על הסיוע הצבאי לישראל

| עודכן:
0השמעה
הנשיא טראמפ על רקע הקונגרס והסנאט , אי.פי, ויקיפדיה
הנשיא טראמפ על רקע הקונגרס והסנאט | צילום: אי.פי, ויקיפדיה

ביום שלישי הראשון של נובמבר, עשרות מיליוני אמריקנים ילכו להצביע בבחירות האמצע (ה־Midterms). שלא כמו בישראל, שבה אנחנו משלשלים פתק אחד קטן, מקטרים על הפקקים והולכים לנגב חומוס בים ביום השבתון, באמריקה מדובר באירוע בסדר גודל אחר.

האמריקני הממוצע מקבל בקלפי טופס באורך של קבלה בסופר, ונדרש להכריע בשורה ארוכה של שאלות, במה שנראה כבליל מסחרר של דמוקרטיה מקומית. ביום אחד יבחרו האמריקנים את כל 435 המושבים בבית הנבחרים, כשליש מחברי הסנאט (35 במספר, כולל שני מושבים בבחירות מיוחדות), 36 משרות מושל בעלות עוצמה אדירה, ועוד אלפי תפקידים ברמת המדינות, מתובעים כלליים ועד שופטים.

כישראלים, אנחנו נוטים להתרכז בבחירות לנשיאות, אבל דווקא בבחירות האמצע מבעבעים התהליכים שיעצבו את אמריקה של השנים הקרובות. ביחד, במאמר הזה והבאים עד הבחירות, ננסה לפענח מה קורה אצל ידידתנו הגדולה ואיך זה ישפיע עלינו ביום שאחרי.

שורשי השיטה נעוצים בקיץ 1787, אז התכנסו האבות המייסדים בפילדלפיה לנסח חוקה, למודי ניסיון מר עם הכתר הבריטי, הם ביקשו למנוע ריכוז מוחלט של כוח, והקונגרס על שני בתיו הוא לב מערכת האיזונים והבלמים שיצרו. בבית הנבחרים הייצוג נקבע לפי גודל האוכלוסייה, וחבריו נבחרים כל שנתיים כדי שיישארו קשובים לציבור. בסנאט לכל מדינה שני נציגים שנבחרים לשש שנים, ובידיהם סמכויות ייחודיות כמו אישור מינויי שופטים ואשרור אמנות בינלאומיות.

אבל מה שעבד מצוין במאה ה‏־18 מייצר במאה ה־21 מתח מבני עצום. האבות המייסדים כנראה לא חזו פערי אוכלוסייה שייצרו עיוות כזה בסנאט, שבו למדינת ענק כמו קליפורניה יש אותו כוח הצבעה כמו לוויומינג (מדינה שיש בה יותר פרות מבוחרים). תוסיפו לזה את הקיטוב המפלגתי של ימינו, והפכתם כל עימות חוקתי למלחמת עולם פוליטית.

האמריקנים יגיעו לקלפיות על רקע שילוב נפיץ של בעיות פנים ואתגרים גלובליים. כמו תמיד, הכלכלה ויוקר המחיה במרכז. חושבים שקשה לכם עם מחירי השכירות והקוטג'? נסו למלא דלק ברכב פנאי-שטח בגודל של דירת שני חדרים בגבעתיים. למרות יציבות מסוימת במדדי המאקרו, האזרח הממוצע נאנק. לצד הכלכלה ניצבת ההגירה, שממשיכה להיות נקודת שבר תרבותית.

האמריקנים יגיעו לקלפיות על רקע שילוב נפיץ של בעיות פנים ואתגרים גלובליים | צילום: רויטרס

בזירה הבינלאומית, איראן, המלחמה במזרח התיכון והמתח מול סין מחדדים את השאלה אם וושינגטון צריכה להמשיך להוביל את העולם, או לכבות את האור ולהסתגר בבית. מעל הכל מרחפת הבינה המלאכותית. האם היא תיקח לנו את העבודה, ואיפה יקימו את חוות השרתים.

הרפובליקנים, וטראמפ כתוצאה מכך, שולטים כעת בשני בתי הקונגרס, אבל ברוב שברירי. בבית הנבחרים, שלושה מושבים בלבד יעבירו את פטיש היו"ר לדמוקרטים. בסנאט חסרים להם ארבעה, אבל שם המשימה קשה בהרבה, כי כמעט כל המושבים הרפובליקניים שעומדים לבחירה נמצאים במדינות שטראמפ ניצח בהן בפער ניכר. ועדיין, כרגע יש לדמוקרטים סיכוי אפילו בחלק מהמדינות האלה.

אובדן של אחד הבתים, ובוודאי של שניהם, יגרור את וושינגטון ל"ממשל חצוי". הרפובליקנים בבית הלבן, הדמוקרטים בגבעת הקפיטול, וכולם צועקים על כולם (נשמע מוכר?). טראמפ עלול להפוך ל"ברווז צולע", שעיקר כוחו בהטלת וטו. החקיקה תיתקע, מאבקי התקציב יחריפו ובית הנבחרים ייפתח בסדרת חקירות. סנאט דמוקרטי יוכל לבלום את מינויי השופטים של טראמפ, וקונגרס לעומתי יוכל להערים קשיים על חבילות סיוע צבאי, נושא שנוגע ישירות לישראל, ולהגביל את חופש הפעולה הדיפלומטי של הממשל.

אובדן של אחד הבתים, ובוודאי של שניהם, יגרור את וושינגטון ל"ממשל חצוי" | צילום: רויטרס

היסטורית, בחירות האמצע הן כתב אישום נגד המפלגה שבשלטון. מלבד חריגים בודדים (פרנקלין רוזוולט ב־1934, ביל קלינטון ב־1998 ובוש הבן, שרכב על גל הפטריוטיות אחרי ה־11 בספטמבר), מפלגת הנשיא המכהן כמעט תמיד חוטפת. טראמפ נכנס למערכה עם שיעורי תמיכה נמוכים במיוחד, מה שהופך את הבחירות למשאל עם על תפקודו.

הממשל ניסה להקדים תרופה למכה, החל משרטוט מחדש של מחוזות ועד הגבלת ההצבעה בדואר.

אך בסוגייה זו נתקל טראמפ בבלם מפתיע, בית המשפט העליון, שבו שלושה מתשעת השופטים מונו על ידו. מתברר ששמרנות משפטית אינה חותמת גומי.

התוצאות יכריעו לא רק את מורשתו של טראמפ, אלא גם איזו אמריקה תתעורר ביום שאחרי, ואיך הצרות שלה ישפיעו על הבוקר שלנו כאן בישראל. ואוקטובר רק התחיל, כך ש"הפתעת אוקטובר" עוד עשויה להגיע. שווה להמשיך לעקוב אחרי הסיפור הכי טוב בעיר.

פרופ׳ אודי זומר, ראש מרכז ברק למנהיגות וביה״ס למדע המדינה, ממשל ויחב״ל, אוני׳ ת״א

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר