האיש של ארדואן ינהל את האו"ם? ההתפתחות במרוץ החשוב
האפשרות למועמד חיצוני עלתה לאחר שגם סקר הקש הרביעי במועצת הביטחון לא הכריע את המרוץ • פרידון סינירליאולו, שכיהן בעבר כשגריר בקו תל אביב-אנקרה וכיום מזכ"ל ה-OSCE, זוכה לפי הערכות בתמיכת ארבע מחברות המועצה • האם הדיפלומט שהאשים את ישראל ב"פשעי מלחמה" ישיג את ההסכמה בניו יורק?
| עודכן:

על רקע המבוי הסתום במרוץ לתפקיד מזכ"ל האו"ם הבא, טורקיה פועלת לקדם מועמד משלה שעשוי להיכנס למירוץ ברגע האחרון: פרידון סינירליאולו, המזכ"ל המכהן של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) - כך מסר ל"היום" גורם המעורה בפרטים.
לדבריו, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מקדם את האפשרות להציגו כמועמד פשרה אם לא תושג הסכמה על אחד המועמדים הנוכחיים. הגורם העריך כי סינירליאולו, לפי שעה, יכול לזכות בתמיכת ארבע מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון.
האפשרות למועמד חיצוני עלתה לאחר שסקר הקש השלישי במועצת הביטחון לא הכריע את המרוץ למזכ"ל האו"ם, וגם הסקר הרביעי, שנערך ב-29 בספטמבר, טרם הביא להכרעה. לפי התוצאות שדלפו, רבקה גרינספן, המועמדת היהודייה מקוסטה ריקה, בעלת הרקע המורכב כלפי ישראל, חיזקה את מעמדה עם עשרה קולות "עידוד", שלושה קולות "אי-עידוד" ושני קולות ללא עמדה.
1/3 At #UNGA81, I reaffirmed the importance of effective multilateralism and sustained diplomatic engagement in today’s challenging geopolitical environment. https://t.co/oUOwSyQgEj
— Feridun H. Sinirlioğlu (@OSCESecGen) September 29, 2026
קרולין רודריגס-בירקט מגיאנה נותרה עם שמונה קולות עידוד, שישה קולות אי-עידוד וקול אחד ללא עמדה. רפאל גרוסי מארגנטינה עלה מחמישה לשמונה קולות עידוד, לצד שבעה קולות אי-עידוד. מישל באצ'לט, נשיאת צ'ילה לשעבר, פרשה מן המרוץ ב-20 בספטמבר, וכעת נותרו שבעה מועמדים רשמיים. בהצבעה הרשמית דרושים לפחות תשעה קולות להמלצה על מועמד, ללא וטו של אחת מחמש המעצמות.
רקע דיפלומטי חשאי
סינירליאולו כיהן כשגריר טורקיה באו"ם בשנים 2016-2023, שימש לתקופה קצרה שר החוץ ב-2015, וב-2023 מונה בידי אנטוניו גוטרש למתאם מיוחד לבחינת המצב באפגניסטן. בדצמבר 2024 מונה למזכ"ל OSCE בהסכמת 57 המדינות החברות בארגון. לדברי הגורם, לסינירליאולו גם רקע במודיעין הטורקי. עם זאת, בקורות החיים הרשמיים שלו מופיעה קריירה דיפלומטית, ולא נמצא אישור בלתי תלוי לטענה על שירות מודיעיני.
בין 2002 ל-2007 כיהן סינירליאולו כשגריר טורקיה בישראל, וב-2016 הוביל מטעם אנקרה את השיחות עם נציגי ישראל להסדרת היחסים לאחר משבר המרמרה. עם זאת, כנציג טורקיה באו"ם השמיע האשמות חריפות נגד ישראל. במאי 2021, במהלך הלחימה בעזה, אמר למועצת הביטחון כי "האחריות למצב מוטלת על ממשלת ישראל בהנהגת נתניהו".
"משטר הכיבוש חייב להסתיים"
הוא כינה את הפגיעה הנטענת בבתי ספר של אונר"א "פשע מלחמה" וטען כי "משטר הכיבוש והאפרטהייד הזה חייב להסתיים". בהצהרה אחרת באותה שנה תמך בהליכים משפטיים נגד ישראל בשל מה שהגדיר "פשעים בשטחים הכבושים". את הדברים נשא בתפקידו כנציג ממשלת טורקיה.
יחסי ישראל וטורקיה החריפו על רקע המלחמה בעזה והיריבות בין המדינות בסוריה. המתיחות ניכרה גם בעצרת הכללית בספטמבר: במהלך נאומו של ארדואן, שבו האשים את ישראל במעשים חמורים בעזה, יצא שגריר ישראל באו״ם דני דנון מהאולם עם המשלחת הישראלית. יומיים לאחר מכן כינה נתניהו את ארדואן ״עריץ״ והאשים את טורקיה באירוח בכירי חמאס.
מנגד, בפברואר השנה, הפעם כמזכ"ל OSCE, התייחס סינירליאולו לעלייה באנטישמיות בכנס שעסק בנושא. בנאומו הזכיר את ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה וקרא להפוך את ההתחייבויות להיאבק בפשעי שנאה לפעולה ממשית.
בינתיים סינירליאולו אינו מועמד רשמי. גם אם ההערכה בדבר תמיכתן של ארבע מעצמות תתברר כנכונה, התנגדות של המעצמה החמישית תספיק כדי לחסום את מינויו. השאלה היא האם אנקרה תבחר להציגו במידה והסבבים הבאים יבהירו כי אף אחד מהמועמדים שכבר נכנסו למרוץ מסוגל להשיג את ההסכמה הדרושה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו