התוכנית של ממדאני למלחמה באנטישמיות - לא מגדירה אנטישמיות

לצד ההכרזה על השקעות בביטחון, בחינוך ובתרבות היהודית, האסטרטגיה של ראש עיריית ניו יורק אינה מאמצת הגדרה רשמית לאנטישמיות ואינה מתייחסת ישירות לציונות • גורמים המעורים בתוכנית מתחו ביקורת על היקף הצעדים: "מאכזב" • ממדאני: "נבטיח שיהודי ניו יורק יהיו בטוחים ומוערכים"

ניו יורק של ממדאני , צילום מסך
ניו יורק של ממדאני | צילום: צילום מסך

ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, השיק היום (שלישי) את האסטרטגיה העירונית הראשונה למאבק באנטישמיות. הוא אמנם הכריז על צעדים להגברת הביטחון, לחינוך ולשימור התרבות היהודית בעיר, אך תוכניתו אינה מאמצת הגדרה רשמית לאנטישמיות ואינה מבהירה את עמדת הממשל העירוני בנוגע לאנטי-ציונות.

בסרטון שפרסם ממדאני עם השקת התוכנית אמר ראש העיר: "התלמוד מלמד שמי שמקיים נפש אחת כאילו קיים עולם ומלואו. במשך דורות, יהודי ניו יורק קיימו את העיר שלנו. היום אנחנו משיקים את האסטרטגיה העירונית הראשונה אי פעם למאבק באנטישמיות".

ממדאני הוסיף כי העיר תפעל כדי להבטיח שיהודי ניו יורק יהיו "בטוחים ומוערכים", וכי העירייה תשקיע בהגנה עליהם, בהיסטוריה שלהם ובעתידם.

אלא שלפי דיווח של ה"ניו יורק פוסט" התוכנית אינה כוללת הגדרה רשמית של שנאת יהודים, או אנטישמיות, ואינה מתייחסת באופן ישיר לציונות. לפי גורמים שתודרכו בנושא ושוחחו עם העיתון האמריקני, התוכנית גובשה בסיוע הארגון היהודי האנטי-ציוני Jews for Racial & Economic Justice וארגונים דתיים נוספים. גורם שנחשף לפרטי התוכנית מתח ביקורת על התוצאה ואמר כי המילה המתאימה לתיאור התוכנית היא "מאכזבת".

האסטרטגיה מתייחסת למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר ולמלחמה שבאה בעקבותיה כחלק מהעלייה באנטישמיות, אך אינה קושרת ביניהם באופן ישיר. במסמך מצוין כי העלייה באנטישמיות החלה עוד קודם לכן, בין היתר סביב עצרת Unite the Right בשרלוטסוויל ב־2017 והירי בבית הכנסת Tree of Life בפיטסבורג ב-2018.

פיליסה ויזדום, שעומדת בראש המשרד העירוני למאבק באנטישמיות וגיבשה את התוכנית, אמרה לכתבים כי העירייה נוקטת גישה הדומה לזו של אסטרטגיית הממשל הפדרלי למאבק באנטישמיות משנת 2023, מתקופת ממשל ביידן. אותה אסטרטגיה הסתמכה על כמה הגדרות ומסגרות שונות, במקום לבחור בהגדרה אחת.

בין המסגרות שהוזכרו: הגדרת IHRA, מסמך נקסוס, שקובע כי ביקורת על ישראל או התנגדות למדיניות ממשלת ישראל אינן בהכרח אנטישמיות. סוגיית הגדרת האנטישמיות עמדה במרכז הוויכוח סביב הפגנות פרו-פלסטיניות בקמפוסים ובסמוך לבתי כנסת, והפכה למקור מתמשך למתיחות בין ממדאני לבין ארגונים יהודיים.

סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה | צילום: אי.אף.פי

לפי הדיווח, התוכנית אינה עוסקת ישירות בשאלה כיצד העירייה רואה את האנטי-ציונות. אחד מחברי המועצה היהודים מתח ביקורת על ההחלטה שלא להתייחס לנושא. "ציונות אינה אידיאולוגיה פוליטית, הרוב המכריע של היהודים הם ציונים, וזה חלק מרכזי בזהות הדתית והאתנית שלהם", אמר. ויזדום אמרה למחוקקים כי התוכנית לא תעסוק ב"אידיאולוגיה פוליטית", אך תטפל בפשעי שנאה על בסיס מקום מוצאם של הקורבנות.

אחד הגורמים שתודרכו בנושא אמר כי העובדה שהתוכנית אינה מתייחסת לשימוש באנטי-ציונות ככיסוי לאנטישמיות היא בעייתית. לדבריו, הדבר אינו נוגע רק לפשעי שנאה, אלא גם להתנהלות של קבוצות בבתי ספר או במקומות עבודה.

התוכנית מגיעה על רקע המשך העלייה במספר התקריות האנטישמיות בעיר. לפי נתוני משטרת ניו יורק שהוזכרו בחומרים, בשבעת החודשים הראשונים של 2026 נרשמה עלייה של 8.5% בתקריות נגד יהודים, ו־57% מכלל פשעי השנאה המדווחים בעיר היו נגד יהודים.

התוכנית כוללת השקעות בתחומי הביטחון, החינוך והתרבות.

שוטרים במנהטן, ניו יורק | צילום: רויטרס

ממשל ממדאני משקיע 6.4 מיליון דולר בתוכנית המענקים Partners Against the Hate, שתעניק מענקים של עד 10,000 דולר ליוזמות קהילתיות. התוכנית היא חלק מהשקעה של 26 מיליון דולר שעליה הכריז ממדאני מוקדם יותר השנה עבור המשרד למניעת פשעי שנאה.

המועצה ליחסי קהילה יהודית של ניו יורק תשמש כארגון המרכזי בתוכנית ותעבוד עם קבוצות מקומיות על יוזמות בתחומי החינוך, תמיכה בקורבנות, איסוף נתונים ומאבק בשנאה ברשת.

מיליון דולר נוספים יוקצו לתוכנית ביטחון המיועדת בעיקר למוסדות דת קטנים ולעמותות פגיעות שאינן זכאיות למענקי ביטחון פדרליים גדולים. הכסף יוכל לשמש, בין היתר, לחיזוק מנעולים, התקנת זכוכית עמידה בפני התנפצות ורכישת אמצעי בדיקה ביטחוניים.

במקביל, העירייה מתכננת להפעיל מחדש קבוצת עבודה בין-משרדית בתחום תשתיות הביטחון, שתכלול את משטרת ניו יורק, משרד התחבורה וגופים עירוניים נוספים. הקבוצה תסייע לבתי כנסת ולמוסדות תרבות יהודיים להעריך איומים ולשפר את מערכי האבטחה.

עשרות תומכי ישראל מפגינים מול מטה ה"ניו יורק טיימס" | צילום: האוורד כהן

עיריית ניו יורק מתכננת לעבוד עם בתי הספר הציבוריים כדי להרחיב את הביקורים של תלמידי כיתה ח' במוזיאון למורשת יהודית ולהמשיך ללמד על ההיסטוריה של יהודי ארצות הברית במסגרת תוכניות הלימודים הקיימות.

בנוסף, העירייה תשקיע 2 מיליון דולר בהשלמת אנדרטת השואה בקווינס ו־2.5 מיליון דולר במרכז לתרבות יהודית חדשה בברוקלין.

קמפיין הסברה שיוצג בעמדות LinkNYC ברחבי חמשת הרבעים יציג את תרומתם של יהודי ניו יורק לעיר. הקמפיין מבוסס על יוזמה שנוצרה כדי להיאבק בשנאה נגד אמריקנים ממוצא אסייתי בעקבות מגפת הקורונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר