בפנים נז"א, בחוץ 7.10: קמפיין המראה הישראלי ליוצרי הסרט בניו יורק | צפו
הקונסוליה הישראלית הפגינה מול הקרנת הבכורה של הסרט "נז"א", המבוסס על עדויות אנונימיות נגד צה"ל • מחוץ לאולם הוקרן הסרט "7 באוקטובר: עדות לטבח" - והושקה עצומה לצירוף עדויות הניצולים להקרנות עתידיות • ה-IAC: "לא נאפשר למחוק את הטבח מהסיפור"
| עודכן:

הסרט נז"א הוקרן אמש (מוצ"ש) בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים של ניו יורק, בשעה שמחוץ לפסטיבל, בלינקולן סנטר, הוקרן בענק תיעוד מטבח שבעה באוקטובר.
גם הגשם שירד בשבת על לינקולן סנטר בניו יורק לא כיבה את הוויכוח הציבורי הסוער סביב "נז"א". בתוך האולם התכנסו צופים להקרנת הסרט התיעודי, שמעלה טענות קשות נגד התנהלות צה"ל בעזה. בחוץ, לצד משאיות שנשאו מסרים נגד הסרט, עמדו גם מי ששרדו את הטבח שהוביל למלחמה. "אני פה עומד ואני חותם על העדות שלי", אמר ל"היום" שלו ביטון, שורד פסטיבל הנובה. "אני לא עדות עלומת שם".
"לסרטים יש עורכים, להיסטוריה אין"
הבכורה הצפון-אמריקנית של הסרט, בבימוים של יובל אברהם ורחל שור, התקיימה במסגרת פסטיבל הסרטים של ניו יורק. הקרנה נוספת נקבעה להיום (ראשון). מול הסרט, המבוסס על עדויות אנונימיות של אנשי צבא ומודיעין ישראלים לכאורה, הציב ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית (IAC) מסכי LED על משאיות עם תיעוד מטבח 7 באוקטובר, לרבות קטעים שצילמו המחבלים עצמם. המסר של הארגון היה חד: "לסרטים יש עורכים. להיסטוריה אין".
בקמפיין מקביל של הקונסוליה הישראלית בניו יורק הופיעה על משאית הכיתוב: "מחשבה ביקורתית נדרשת - מי היו העדים? האם הטענות אומתו? האם צה"ל נדרש להסביר? לא". כך, עוד לפני הכניסה לאולם, הצופים אותגרו לבחון לא רק את טענות הסרט, אלא גם את המקורות שעליהם נשען ואת ההקשר שמבקריו טוענים כי הושמט ממנו.
הניסיון לשוחח עם באי ההקרנה לא היה פשוט. רבים לא רצו להתראיין לאחר ששמעו שמולם עיתונאי ישראלי. חלקם חזרו בהם גם לאחר שכבר הסכימו. אחד הסביר במפורש שכפלסטיני, הוא אינו מרגיש בנוח לעשות זאת. עם זאת, לאחר לא מעט ניסיונות נמצאו גם מי שהסכימו לדבר.
מחוץ לאולם התאספה קבוצה קטנה של יהודים וישראלים לשעבר, בגילים שונים, שהגיעו לתמוך בהקרנה. הם החזיקו שלטים עם מסרים אנטי-ישראליים ותמונות של יוצרי הסרט לצד דברי שבח. "רציתי להביע סולידריות, בראש ובראשונה עם אינספור הקורבנות בעזה, ובמקום השני עם יוצרי הסרט, יובל אברהם ורחל שור, על כך שהם אמיצים ואומרים את האמת", הסבירו בריאיון משותף.
אלא שאת הסרט עצמו טרם ראו. "זה לא עניין של מה שיש בסרט", נאמר בשיחה. "שני האנשים האלה הפכו לבוגדים ולאויבי ישראל על כך שאמרו דברים שלדעתי כולנו שמענו וקראנו בשלוש השנים האחרונות. זה לא עניין של מה שיש בסרט, אלא של סולידריות עם זה".
כשנשאלו על הדרישה להציג גם את עדויות החטופים ואת אירועי 7 באוקטובר, השיבו: "על הזוועות של 7 באוקטובר כולנו שמענו, אבל זוועה אחת לא נותנת לגיטימציה להמשיך ולבצע זוועות נוספות". הרצון לצפות בסרט, הוסיפו, נתקל בקושי להשיג כרטיסים: לדבריהם, הכרטיסים להקרנה הנוספת אזלו בתוך דקות.
בתוך האולם הסכימו להתראיין שתי נשים פרוגרסיביות בשנות השלושים לחייהן. "שמענו בעיקר על המחלוקת סביב היוצרים ועל הדרכים השונות שבהן הסרט מתקבל. זו חלק מהסיבה שחשוב כל כך לראות אותו", הסבירו. "אולי אנשים אינם מוכנים להיות עדים לרבים מהדברים שמתרחשים".
על הטענה שהסרט אינו נותן מקום להקשר של הטבח ולעדויות החטופים, התקבלה תשובה נחרצת: "זה לא מטריד אותי. במובנים מסוימים, אני גם לא חושבת שזה ההקשר שנחוץ כדי לצפות בסרט". לדבריהן, "לכנות את מה שממשלת ישראל עושה, ומה שממשלת ארה"ב מממנת, רצח עם - זה עדיין איכשהו לא מקובל במקומות רבים. אז לא מפתיע שיש התנגדות לסרט".
"אני רוצה להאמין בכוחם של קולנוע ואמנות לגרום לאנשים לחשוב ולבחון את המעורבות שלהם בפוליטיקה רחבה יותר", הוסיפו. "אני לא יודעת אם זה מתורגם לפעולה ממשית, אבל אני מקווה שכן". המסר שלהן הופנה גם כלפי ארה"ב: "ככל שיותר אנשים ימחו באופן פעיל על היעדים שאליהם הולכים כספי המסים שלנו, בתור התחלה, זה לא יכול להזיק".
בצד שתומך בישראל: שלו, רום ויונס מהפזורה הבדואית
משם עברנו אל עצרת ה-IAC שבה התקבצו כמה עשרות מפגינים, ככל הנראה פחות מהצפוי בשל הגשם. דגלי ישראל וארה"ב הונפו לצד שלטים עם תמונות חטופים לשעבר ומסרים פרו-ישראלים. נועה פרי ג'נש, סמנכ"לית הקהילות של ה-IAC, נשאה דברי פתיחה, ובהמשך נשמעו עדויותיהם של שורדי הנובה שלו ביטון ורום אל-חי, בליווי יונס אלגירנאווי, ישראלי מהפזורה הבדואית, שהציל את ביטון ו-32 ניצולים נוספים. לאחר מכן גם למוחים נוספים ניתנה האפשרות לדבר.
בין המפגינים היו סיוון והילה, בני 18, שביקשו להזדהות בשמותיהם הפרטיים בלבד. "כל סרט ייתן לך את הפרספקטיבה של היוצר", אמרו בריאיון משותף. "הנוחות, הרצון למה שטרנדי, מה שמגניב, מה שכולם עושים - זה פשוט כל כך קל לבחור צד בלי בכלל לדעת מה באמת קורה. המחקר האישי הוא כל כך חשוב".
לצד ביקורת על תשומת הלב הרבה שהוענקה לסרט בישראל, זוג הצעירים ביקש להעביר מסר לישראלים: "להמשיך להשמיע את הקול, לא לפחד. להמשיך לדבר בשביל מי שלא יכול לדבר אחרי האירועים של 7 באוקטובר - האנשים שלא יכולים עכשיו פיזית, וגם שלא יכולים מנטלית לדבר ולעמוד. אנחנו צריכים להיות כאומה כולנו ביחד, על העובדות, על מה שאסור שנשכח ואסור שהעולם ישכח".
אצל ניצול הנובה שלו ביטון, השיחה חזרה שוב ושוב אל אותו בוקר. "הגעתי לנובה עם חמישה חברים. הגענו לחגוג אחרי שלוש שנים שלא התראינו, אחרי הצבא", סיפר. "בסוף מצאנו את עצמנו בשמונה בבוקר בורחים מהנובה בשדות, במשך מספר שעות, אחרי שהמחבלים של חמאס הגיעו וירו בנו בתוך שטח המסיבה". לאחר כשמונה קילומטרים הגיעו לחווה של יונס.
"שעתיים אחר כך הגיעו מחבלים של חמאס שביקשו את היהודים. שאלו איפה היהודים בערבית, ויונס, במזל, הצליח לשכנע אותם ללכת, והם לא פגעו בנו", המשיך. "חשוב גם להזכיר שבאותו יום הם חטפו בדואים, הם חטפו מוסלמים, והם רצחו מוסלמים ונוצרים ותאילנדים וסרי לנקים, וכל מי שרק היה נמצא בדרך שלהם".
"לא נגד עדויות - אבל יש דרך"
ביטון, לוחם נח"ל לשעבר, לא התגייס למילואים בעקבות הטבח. "הרבה חברים שלי כן התגייסו למילואים, ואני יודע להגיד שאלה האנשים הכי טובים שיש", אמר. "כשאני שירתתי ביהודה ושומרון, התייחסתי בצורה באמת מכבדת ביותר לכל פלסטיני שפגשתי".
"אני פה פחות במקום של עכשיו לבוא ולצעוק", הסביר. מול העדויות האנונימיות בסרט, הדגיש: "אנחנו פה עומדים, חזה מורם. זה אנחנו, זו המציאות. מסתכלים לה בעיניים, לא מסתתרים מאחורי מסך שחור".
מאז 7 באוקטובר פועלים ביטון ואל-חי עם קהילות בתפוצות. "זה להוסיף שמן למדורה", אמר אל-חי על השפעת הסרט. "זה יותר פוגע, לפי דעתי, ביהודי התפוצות מאשר בנו כישראלים. אנחנו פה כדי לצעוק את הזעקה שלהם, להיות איתם, לתמוך בהם ולהגיד להם שהם לא לבד".
לצד התנגדותו לסרט, ביטון הדגיש כי אינו מתנגד לעצם הביקורת על צה"ל. "אני לא נגד עדויות. מותר לדבר, אנחנו מדינה דמוקרטית", אמר, "אבל יש דרך לעשות ביקורת". את הניסיון שלו, ציין, "לקחתי למקום של חיבור וצמיחה וגבורה. כל אחד בוחר לאיפה לקחת את זה".
העצרת הייתה שלווה בעיקרה, אך מדי פעם נתקלה בתגובות עוינות מצד עוברים ושבים. אדם שצעק לעבר המפגינים "תשוחרר פלסטין" נענה בקריאת "עם ישראל חי".
בקונסוליה הישראלית הודיעו שהקמפיין לא יסתיים בהקרנה הזאת, ושמשאיות עם מסרים נגד אמינות הסרט יוצבו גם מול הקרנות נוספות. הקונסול הכללי של ישראל לניו יורק, אופיר אקוניס, תקף את היוצרים: "יוצרי הסרט הם אנשים מבישים. לא נעמוד מנגד ולא נעבור בשתיקה על ההסתה של יוצרי הסרט נגד חיילנו הגיבורים ונגד מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו