צבא ארה"ב בודק אם יוכל להעמיד לרשות פיקוד דרום האמריקני, בתוך ארבעה חודשים, כוחות משטרה צבאית, צוותים רפואיים ויחידות תמיכה נוספות, כך עולה ממסר פנימי של כוחות המילואים של צבא היבשה, שנחשף היום (שישי) ברשת CBS.
המסר אינו מזכיר את קובה, אך כמה פקידים אמריקנים אמרו לרשת כי מדובר בהמשך התכנון הצבאי המכוון לאי. לפי הדיווח, אין במסמך אינדיקציה לכך שיחידות כלשהן קיבלו פקודות פריסה.
לפי המסמך, שנוסח בשבוע שעבר, מפקדת המילואים ביקשה מהפיקודים הכפופים לה לבדוק את זמינותם של שישה סוגי מערכים שיוכפפו לפיקוד דרום האמריקני, ושעשויים להידרש "בתוך 90 עד 120 יום". התשובות התבקשו עד היום.
בין היחידות: גדוד תמיכה לוגיסטית, גדוד הנדסה ופיקוד לוגיסטי שינהל את האספקה בזירה כולה, לצד חטיבה רפואית, יחידה כירורגית קדמית לטיפול בפצועים סמוך לכוחות, וחטיבת משטרה צבאית, שיחידותיה אחראיות בין היתר על אבטחה של שטחי כינוס, שמירה על הסדר ואכיפת החוק הצבאי והמשמעתי. המסמך אינו מפרט כמה חיילים יידרשו, לאן הם עשויים להישלח ובאיזה מבצע מדובר.
כוחות המילואים של צבא היבשה לא הגיבו לפניית הרשת. דובר פיקוד דרום האמריקני מסר: "בשל שיקולי ביטחון מבצעי, איננו חושפים פרטים ואיננו מתייחסים לתנועות כוחות של ארה"ב או ללוחות זמנים אפשריים לפריסה, הנוגעים למבצעים, לתרחישים או לתכנון, בהווה או בעתיד. עם זאת, פיקוד דרום האמריקני מתאם באופן שוטף עם הכוחות המשולבים כדי להעריך מגוון צרכים אפשריים בגזרת אחריותו, לטובת המשימות שהוטלו עליו".
מוקדם יותר השנה סקרו כוחות אמריקניים את קרקעית הים ואת נתיבי הגישה הימיים סביב קובה, כך סיפרו לרשת כמה אנשי צבא אמריקנים. במקביל הועמדו יחידות אוויר בכוננות מוגברת והונחו להציב מראש כוח אדם לקראת פריסה אפשרית, אך התוכניות לא יצאו לפועל.
במאי דיווחה CBS כי גורמי מודיעין אמריקנים בוחנים כיצד תגיב קובה לפעולה צבאית אמריקנית אפשרית, על רקע טענות הממשל כי הוואנה מהדקת את קשריה עם רוסיה, סין ואיראן. הערכת האיומים השנתית של קהילת המודיעין האמריקנית לשנת 2026 מציגה את קובה בעיקר כפלטפורמה לפעילות של מדינות עוינות לארה"ב, ולא כאיום אסטרטגי עצמאי.
ביולי דיווחה הרשת כי מתכננים צבאיים אמריקנים בחנו מגוון אפשרויות לפעולה נגד האי, ובהן מבצע הנחתה של אלפי חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-101, הכוח היחיד בצבא היבשה שאומן למשימה מסוג זה. פקידים אמריקנים הדגישו אז בפני הרשת כי התדריכים אינם מעידים על כך שהנשיא או הפנטגון החליטו לצאת למבצע.
כל זאת על רקע הידוק הלחץ האמריקני על הוואנה. ב-3 בינואר לכדו כוחות אמריקניים את נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו בקראקס, והדיחו בעל ברית מרכזי של קובה, שהייתה תלויה מאוד בנפט הוונצואלי הזול. מאז חוסמת וושינגטון את אספקת הנפט לאי, למעט משלוחים ספורים שהותרו, במסגרת מדיניות "לחץ מקסימלי" שמטרתה המוצהרת להביא לשינוי משטר. המשבר הוביל למחסור חמור בדלק, להפסקות חשמל ממושכות ולפגיעה קשה במערכת הבריאות.
בשבוע שעבר הטיל הממשל סבב נוסף של סנקציות על קובה, שכוון נגד ארבעה מפעלים בענף הניקל של האי, ארבעה מפעלי מחקר ופיתוח צבאיים ושלושה קצינים.
קובה נשלטת בידי המשטר הקומוניסטי מאז המהפכה של 1959, שבה הופל הדיקטטור פולחנסיו בטיסטה. פידל קסטרו עמד בראש המדינה עד 2008, אז העביר את השלטון לאחיו ראול, וב-2018 עבר התפקיד למיגל דיאס-קאנל.
עבור מזכיר המדינה מרקו רוביו, בן למהגרים קובנים, הנושא נתפס כקרוב לליבו. "אין שום סיכוי שמרקו רוביו יסיים את כהונתו כשהמשטר בקובה נותר על כנו", אמר בינואר בכיר במחלקת המדינה ל"היום". "זה אישי עבורו, זה עניין משפחתי".
טראמפ, שכבר בינואר אמר כי קובה "מוכנה ליפול", חזר על כך ביום שלישי בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם. הוא אמר כי ממשלו חותר ל"שינוי מהותי" באי, חזה כי המשטר הקומוניסטי "ייפול" והצהיר כי "החירות תגיע לקובה". לדבריו, רוביו "עמוק בתוך משא ומתן" עם הוואנה, וארה"ב לא תאפשר ליריביה להתבסס "ממש על מפתן ביתנו". המשלחת הקובנית יצאה מהאולם במהלך דבריו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו