בעלי המניות נגד הניו יורק טיימס: ״מכשירים אנטישמיות״

בעלי מניות של חברת ה"ניו יורק טיימס" הגישו תביעה לבית המשפט העליון של ניו יורק, בדרישה לקבל מסמכים פנימיים הנוגעים לפיקוח על הסטנדרטים העיתונאיים של העיתון. רוב המסמכים שבמחלוקת, לטענת התובעים, עוסקים בסיקור המלחמה בין ישראל לחמאס.

התביעה הוגשה על ידי מועצת המינהל של מדינת פלורידה (SBA), המנהלת בין היתר את נכסי מערכת הפנסיה הציבורית במדינה, יחד עם ה-National Center for Public Policy Research ארגון מדיניות שמרני. השניים מבקשים מבית המשפט לחייב את חברת האם The New York Times Company למסור מסמכים שלטענתם נמנעו מהם במשך כארבעה חודשים.

לטענת בעלי המניות, מטרת הבקשה אינה לבחון כתבה מסוימת או להכתיב לעיתונאים כיצד לסקר את המלחמה, אלא לבדוק אם הדירקטוריון מפקח כראוי על מנגנוני בדיקת העובדות, התיקונים והכללים העיתונאיים שהחברה מצהירה כי היא מפעילה.

בתביעה נטען כי לאורך הסיקור של המלחמה פורסמו "טענות מהותיות שקריות או חסרות בסיס", וכי במקרים מסוימים התיקונים לא פורסמו במהירות מספקת. התובעים אף טוענים כי הסטנדרטים העיתונאיים בחברה "הפכו לכלי" המשרת אג'נדות אישיות של עורכים.

אחת הדמויות המרכזיות בתביעה היא עובדת לשעבר במחלקת הווידאו של ה"ניו יורק טיימס", שלפי כתב התביעה עבדה בעיתון כמעט עשור ועזבה בחודש מארס האחרון. לדבריה, היא התריעה לפחות 15 פעמים מאז 2019 על מה שהגדירה כאנטישמיות והטיה נגד ישראל, באמצעות מנהלים, מחלקת הסטנדרטים ומשאבי אנוש.

היא אף הכינה מצגת בת 26 שקופיות שבה תיעדה מקרים שלטענתה עוררו חששות בנוגע לאופן שבו מיושמים הכללים במערכת. בין היתר היא העלתה טענות בנוגע לבחירת חומרי וידאו, להכשרה בנושא אנטישמיות ולבדיקה של התבטאויות של פרילנסרים. עוד נטען כי באחד המקרים נאמר לה על ידי נציג משאבי אנוש: ״אם את לא אוהבת את הערכים שלנו כאן, אולי כדאי שתמצאי מקום שהערכים שלו מתאימים לשלך״.

התביעה מתייחסת גם לכמה אירועים מוכרים מהסיקור של המלחמה. בין היתר מוזכר הדיווח על הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי בעזה באוקטובר 2023, שלטענת התובעים הסתמך בתחילה על טענות של משרד הבריאות המנוהל בידי חמאס.
מקרה נוסף שמוזכר הוא העסקתו מחדש של צלם עזתי עצמאי, סולימאן חג'י, לאחר 7 באוקטובר.

לפי כתב התביעה, ברשתות החברתיות שלו הופיעו בעבר פוסטים שבהם הביע הערצה לאדולף היטלר. התביעה טוענת כי גורם בעיתון הכיר בחומר, אך סבר כי הוא אינו עומד בהכרח בסתירה לסטנדרטים. התביעה מתייחסת בנוסף לטור של ניקולס קריסטוף ממאי 2026, שעסק בטענות להתעללות מינית בפלסטינים. בעלי המניות טוענים כי התעוררו לאחר פרסומו שאלות בנוגע לאימות המקורות ולתהליך בדיקת העובדות. ה"ניו יורק טיימס" מסר בעבר כי הטור עבר בדיקת עובדות מקיפה.

בעלי המניות מפנים גם לנתון שלפיו הניו יורק טיימס הכיר ב־72 טעויות בסיקור המלחמה בין אוקטובר 2023 ליוני 2024.

מארק גולדפדר, עורך הדין המייצג את בעלי המניות, אמר ל־Washington Examiner כי הדרישה אינה מבקשת מבית המשפט לבחון את התוכן העיתונאי עצמו. ״אנחנו שואלים מי, אם בכלל, בצמרת חברת ה'ניו יורק טיימס' בודק אם הכללים שהיא מפרסמת אכן נאכפים", אמר.

מנגד, דובר ה"ניו יורק טיימס", צ'רלי שטאדטלנדר, דחה את הטענות. לדבריו ״לתביעה הזו אין כל בסיס והיא הוגשה למטרה פסולה״. הוא טען כי מדובר בניסיון להפעיל לחץ אידיאולוגי על גוף תקשורת עצמאי, להעלות טענות שקריות להטיה וליצור אפקט מצנן על עיתונות המוגנת בחוקה האמריקנית. לדבריו, החברה "תגן על עצמה בתוקף" בבית המשפט.

כעת מבקשים התובעים מבית המשפט להורות לחברה למסור את המסמכים. לטענתם, רק לאחר קבלתם יוכלו בעלי המניות לבחון אם הדירקטוריון אכן פיקח על מנגנוני הדיוק, התיקונים והסטנדרטים העיתונאיים כפי שנדרש ממנו.