נציבת משטרת ניו יורק (NYPD), ג'סיקה טיש, ביקרה ברביעי בערב באוהל הרבי מלובביץ' שבקווינס, לקראת יום הכיפורים. במהלך הביקור טיש כתבה פתק אישי ובו בקשה לברכה, נכנסה לציון ונשאה תפילה.
טיש היא בת לאחת המשפחות היהודיות הבולטות בניו יורק, ובתקופת לימודיה באוניברסיטת הרווארד הייתה פעילה בחב"ד. סבה מצד אמה היה הרב הרפורמי פיליפ היאט. בעבר הדגישה את זיקתה ליהדות ואמרה: "זהותי היהודית אינה דבר שאני עוטה ופושטת. היא מי שאני ומי שתמיד אהיה".
אל הנציבה התלוו חברתה דבורה הלברשטם, נציבת כבוד במשטרת ניו יורק, סגן הנציבה לענייני קהילה אלדן פוסטר ועוזר הנציבה לענייני קהילה פרד קרייזמן. הביקור התקיים בו' בתשרי, יום השנה לפטירת הרבנית חנה שניאורסון, אמו של הרבי, עובדה שהעניקה לו משמעות מיוחדת.
"זו הייתה חוויה מיוחדת ומשמעותית מאוד ללוות את נציבת המשטרה לאוהל", אמרה הלברשטם. "הביקור היה משמעותי במיוחד משום שהוא התקיים ביום השנה לפטירת אמו של הרבי".
במהלך הביקור למדה טיש על חשיבותו של האוהל ועל אלפי המבקרים הפוקדים אותו מדי שנה. במקום הוקרן סרטון שבו דיבר הרבי על אמו. מנהל אוהל חב"ד-ליובאוויטש, הרב אבא רפסון, הודה לנציבה על הסיוע שמעניקה המשטרה באבטחת האתר לאורך השנה. מחוץ לאוהל מוצבת שמירה משטרתית מסביב לשעון.
ארי, נער חסידי בן 16, נרצח בפיגוע במרץ 1994, כאשר רשיד באז, נהג מונית יליד לבנון, פתח באש לעבר רכב שבו נסעו 15 תלמידי ישיבת חב"ד על גשר ברוקלין, בעת ששבו מביקור אצל הרבי מלובביץ' בבית החולים במנהטן. הרשויות תיארו את האירוע בתחילה כתקרית של "זעם בכביש", אך בהמשך סיווגו אותו כמעשה טרור. שנים לאחר מכן הודה באז כי ירה בתלמידים משום שהיו יהודים.
"סיפרתי לה על ארי והסברתי לה את המילים החרוטות על מצבתו, שלפיהן הוא נהרג משום שהיה יהודי", סיפרה הלברשטם. "היא שאלה אותי יותר מפעם אחת אם זה באמת מה שכתוב שם. היא הקשיבה ברוב קשב והתייחסה לכך בכבוד רב".
לדבריה, היא הסבירה לטיש גם את המשמעות האישית של מיקומו של קבר בנה מול קברה של אם הרבי. "אמרתי לה שאמו של הרבי משקיפה על קברו של בני, ושארי מת למען בנה", אמרה. "הרגשתי באותו רגע קשר חזק מאוד איתה".
הלברשטם שיבחה את הנהגתה של טיש ואת מחויבותה להגנת תושבי העיר, ובפרט הקהילה היהודית. "בעיניי היא 'שומרת ישראל' - מגינה על העם היהודי", אמרה. "היא חסרת פחד ועושה עבודה יוצאת מן הכלל כנציבת המשטרה. ראיתי גם את הכבוד העצום שרוחשים לה השוטרים המוצבים באוהל". לדבריה, "זו הייתה אחת החוויות המיוחדות והמשמעותיות ביותר שהיו לי לאורך השנים. זו הייתה זכות וכבוד ללוות אותה ולהביא אותה לשם".