מאז פרוץ המלחמה מול איראן, הנשיא דונלד טראמפ חוזר שוב ושוב על אותו דפוס: איום פומבי בתקיפה או במבצע צבאי, ולאחריו דחייה, השהיה או ביטול בשל התקדמות מוצהרת במו"מ מול משטר האייתוללות.
הפוסטים שפרסם ברשת החברתית שלו, TruthSocial, מציגים כמעט בזמן אמת כיצד השתמש באיום הצבאי כמנוף לחץ, ואז נסוג ממנו כאשר, לדבריו, נפתח חלון דיפלומטי. בוול סטריט, דפוס דומה של הנשיא ביחס לאיומי מכסים חריפים - ולאחר מכן ריכוך או דחייה שלהם - זכה לכינוי TACO, ראשי תיבות של Trump Always Chickens Out, או בתרגום חופשי: "טראמפ תמיד מתקפל". כעת ניכר כי אותו דפוס מופיע גם בזירת המלחמה האיראנית.
הנקודה הראשונה הגיעה ב-21 במרץ, עוד בזמן שמוטלות פצצות אמריקניות וישראליות על נכסי המשטר, כאשר טראמפ הציב לאיראן אולטימטום לפתוח את מצר הורמוז. "אם איראן לא תפתח באופן מלא, ללא איום, את מצר הורמוז בתוך 48 שעות מרגע זה, ארצות הברית של אמריקה תכה ותשמיד את תחנות הכוח השונות שלהם, החל מהגדולה ביותר תחילה", כתב. זו הייתה הצהרת איום ישירה, עם יעד מוגדר ולוח זמנים ברור.
אלא שבחלוף 48 שעות, ב-23 במרץ, טראמפ כבר הודיע על דחייה. "אני שמח לדווח שארצות הברית של אמריקה ומדינת איראן קיימו, במהלך היומיים האחרונים, שיחות מאוד טובות ופרודוקטיביות בנוגע לפתרון מלא ומוחלט של מעשי האיבה שלנו במזרח התיכון", כתב. בעקבות זאת, לדבריו, "הנחיתי את מחלקת המלחמה לדחות כל תקיפה צבאית נגד תחנות כוח ותשתיות אנרגיה איראניות לתקופה של חמישה ימים, בכפוף להצלחת הפגישות והדיונים המתמשכים". האיום על תשתיות האנרגיה לא בוצע, והוקפא למספר ימים לצורך המו"מ.
ב-6 באפריל טראמפ העלה שוב את הרף. "ציביליזציה שלמה תמות הלילה, לעולם לא תוחזר שוב", כתב על איראן, בהתבטאות חריגה שזכתה לביקורת פוליטית רבה. "אני לא רוצה שזה יקרה, אבל זה כנראה יקרה". הוא הוסיף כי כעת יש לו "הזדמנות לשינוי מוחלט וסופי של משטר", וטען כי "47 שנים של סחיטה, שחיתות ומוות סוף סוף יסתיימו". זה היה אחד האיומים החריפים ביותר שפרסם נגד המשטר האיראני.
ואולם באותו יום, בשעות הערב, התקיפה בוטלה לטובת הפסקת האש. טראמפ כתב כי בעקבות שיחות עם ראש ממשלת ורמטכ"ל פקיסטן, נענה לבקשתם "להחזיק את הכוח ההרסני שנשלח הלילה לאיראן". בכפוף לכך שאיראן הסכימה, לדבריו, ל"פתיחה המלאה, המיידית והבטוחה של מצר הורמוז", הוא מסכים "להשעות את ההפצצה והתקיפה של איראן לתקופה של שבועיים". טראמפ כינה זאת "הפסקת אש דו-צדדית", והסביר כי "כמעט כל נקודות המחלוקת השונות הוסכמו בין ארצות הברית לאיראן", וכי שבועיים יאפשרו "להשלים את ההסכם". עם זאת, הפסקת האש, שהורחבה משמעותית מאז למעל חודשיים, טרם הניבה הסכם, ומצר הורמוז נותר סגור. בתגובה, טראמפ הפעיל לאחר שבוע מצור נגד על איראן, שעומד על כנו עד היום.
ב-5 במאי, הגיע מקרה נוסף: הפעם לא ביטול תקיפה, אלא השהיית המבצע הימי "פרויקט חירות", שהושק רק מספר שעות קודם לכן במטרה לחלץ ספינות שתקועות במצרי הורמוז בשל המשך סגירתו על ידי איראן. טראמפ כתב כי "לבקשת פקיסטן ומדינות אחרות", ובהתבסס על "ההצלחה הצבאית האדירה" של ארה"ב נגד איראן ועל כך ש"חלה התקדמות גדולה לקראת הסכם מלא וסופי עם נציגי איראן", הוסכם כי בעוד "המצור יישאר בתוקף מלא", המבצע "יושהה לתקופה קצרה כדי לראות אם ניתן להשלים ולחתום את ההסכם". אלא שהמבצע, לפי שעה, טרם הותנע מחדש.
ב-18 במאי, לאחר דשדוש במו"מ, טראמפ טען כי תיאם מתקפה משולבת על איראן עם מדינות המפרץ, אך כתב כי התבקש על ידי אמיר קטאר, יורש העצר הסעודי ונשיא איחוד האמירויות "לבלום את התקיפה הצבאית המתוכננת שלנו נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, שתוכננה למחר". הסיבה, לדבריו: "משא ומתן רציני מתקיים כעת". טראמפ הוסיף כי "עסקה תיעשה", אם כי הדגיש כי תכלול "היעדר נשק גרעיני לאיראן". בהמשך הפוסט כתב כי הנחה את מזכיר המלחמה פיט הגסת' ויו"ר המטות המשולבים דן קיין "להיות מוכנים, ברגע של התראה, לתקיפה מלאה ורחבת היקף נגד איראן" אם לא יושג הסכם מקובל.
התחנה האחרונה הגיעה היום. אחרי שני גלי תקיפות לאורך יומיים נגד איראן שלא עברו את הסף לחידוש הלחימה הכוללת, טראמפ הודיע כי ביטל פעולה מסיבית נוספת שתוכננה להלילה. "בהתבסס על העובדה שהדיונים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן הובאו לדרג הגבוה ביותר של ההנהגה האיראנית ואושרו, אני, כנשיא ארצות הברית של אמריקה, ביטלתי את התקיפות וההפצצות המתוכננות נגד איראן הערב", כתב. הוא הוסיף כי "הדיונים והנקודות הסופיות אושרו, הן ברעיון והן בפרטי פרטים, על ידי כל הצדדים המעורבים", בהם ארצות הברית, ישראל, סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, טורקיה, פקיסטן, בחריין, כווית, ירדן ומצרים. גם הפעם טראמפ השאיר את מנוף הלחץ הכלכלי: "המצור הימי יישאר בתוקף מלא עד שהעסקה הזאת תושלם".
ההצהרות של טראמפ מציירות דפוס חוזר: איום מיידי בתקיפה או במבצע צבאי, נסיגה זמנית בעקבות התקדמות מוצהרת במשא ומתן, והשארת מנופי לחץ אמריקניים בתוקף - כשבשלב זה עדיין לא ברור אם השיטה אכן מקרבת את הצדדים להסכם סופי.
