הקפאה, דילול ו"בדיקות פתע": הסכם הגרעין המסתמן לסיום המלחמה

לפני ההסלמה האחרונה וחילופי המהלומות בין ישראל לאיראן, ניהלו אנשיו של הנשיא טראמפ משא ומתן עם טהרן על ארבעה סעיפים מרכזיים בהסכם גרעין אפשרי, שלפי גורמים אמריקנים יקפיא את התוכנית האיראנית לכ-15 שנה, כך דווח הלילה (שלישי) ב"ניו יורק טיימס".

על פי אותם גורמים אמריקנים ודיפלומטים שתודרכו על השיחות החשאיות, המשא ומתן כבר לא מתמקד רק בשאלת פתיחתו מחדש של מצר הורמוז. ובוושינגטון מדברים על ״קווי מתאר ראשוניים של הסכם״.

עם זאת, לפי הדיווח, הדברים תלויים בכך שמשמרות המהפכה והגורמים הניציים במשטר לא יכפו את עמדתם על שר החוץ עבאס עראקצ'י, שמוביל את המשא ומתן מהצד האיראני, ולא יטרפדו את השיחות המפורטות יותר שארה״ב רוצה לקיים בשווייץ בקיץ. בנוסף, לא ברור כיצד ישפיעו על השיחות ההתפתחויות האחרונות, ובראשן הצהרתו של טראמפ היום (שלישי) שאיראן הפילה מסוק אמריקני ליד מצר הורמוז, ושארה״ב תיאלץ להגיב.

איראן מתעקשת להשאיר לפחות כור אחד פעיל

לפי הדיווח, הסעיף הראשון על השולחן הוא הקפאה ממושכת של העשרת האורניום. ארה״ב דורשת כבר מזה תקופה שאיראן תסכים להפסקת העשרת האורניום למשך 20 שנה לפחות, ואילו לפי הכתבה האיראנים הציעו מצדם עצירה של 10 שנים בלבד. לפי ה"טיימס" בוושינגטון מעריכים שבסופו של דבר טהרן תתפשר על 15 שנה.

הסעיף השני נוגע לגורלו של מלאי האורניום המועשר. לפי ה"טיימס", שני גורמים אמריקנים המעורים במשא ומתן מסרו כי ארה״ב תפעל יחד עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) לדילול המלאי. הכוונה בדילול היא הורדת רמת ההעשרה של האורניום, כך שלא ניתן יהיה להשתמש בו לייצור נשק גרעיני.

בוושינגטון רוצים למלא תפקיד פעיל בטיפול במאגר האורניום, דבר שאיראן שללה בפומבי, וגורמים איראנים אומרים שהם מוכנים שהאמריקנים ישמשו משקיפים בלבד.

מזכיר המדינה מרקו רוביו חזר ואמר שכל הסכם יצטרך להיות מוחל על כל 11 הטונות של האורניום המועשר שבידי איראן, ולא רק על 440 הק"ג המועשרים לרמה של 60%, הקרובה לזו הנדרשת לנשק גרעיני. רוב המלאי המועשר ל-60% מאוחסן, על פי ההערכות, עמוק מתחת לפני הקרקע באתר באיספהאן.

הסעיף השלישי הוא פירוק אתרי הגרעין. ארה״ב דורשת שאיראן תפרק את שלושת המתקנים המרכזיים שלה בנתנז, בפורדו ובאיספהאן, שלושתם הותקפו ב״מבצע פטיש חצות״ לפני כשנה כמעט וניזוקו קשות. איראן דנה בפירוק של שני מתקנים, אבל מתעקשת להשאיר אחד פעיל, בין היתר כדי להוכיח שלא ויתרה על מה שהיא רואה כ״זכות להעשיר״.

לפי הכתבה, זו עלולה להיות נקודה בעייתית: המבקרים של הסכם הגרעין מתקופת אובמה התמקדו בכך שלא הביא לסגירת פורדו, האתר התת-קרקעי העמוק, שאותו הפעילו מחדש האיראנים לאחר מכן כדי לייצר אורניום ברמה קרובה לזו הנדרשת לנשק. הפתרון עשוי להיות הסכמה להעשרת אורניום רק מעל פני הקרקע, באופן שיאפשר לתקוף אותם באופן קל יותר - אך התגובה האיראנית לכך לא ברורה, כך לפי ה"טיימס".

הסעיף האחר עוסק במוכנות איראן להסכים ל״בדיקות פתע״ לבחינת עמידתה בהסכם. בוושינגטון דורשים שפקחים בינלאומיים יוכלו להגיע לכל אתר בשטח איראן, בכל רגע נתון וללא התראה מוקדמת, אך כלל לא בטוח שטהרן תסכים לכך - לאחר שמזה שנה היא מונעת מפקחי הסוכנות כל גישה למתקניה הגרעיניים.

לפי ה"טיימס", גורמים רשמיים בבית הלבן מביעים אופטימיות ומעריכים שההתלקחות בין ישראל לאיראן תתברר כעיכוב קצר בלבד לפני הגעה להסכם.

לפי ה"טיימס", האופטימיים שבהם מאמינים ששיחות עומק על מנגנוני הפירוק של תוכנית הגרעין האיראנית יחלו בשווייץ כבר ביוני. מנגד, הניציים בממשל, בעיקר בשיחות סגורות, מעריכים שהמתקפה האמריקנית על איראן רק חיזקה בקרב משמרות המהפכה את התפיסה שביטחונה האמיתי היחיד של איראן טמון בשמירה על היותה מדינת סף גרעינית.