מוצרים ישראלים הוסרו מהמדפים בברוקלין: "האנטישמיות זיהמה מוסד מקומי חשוב"

סערה חסרת תקדים ב"פארק סלופ פוד קואופ" (Park Slope Food Coop) שבברוקלין, ניו יורק. שעות ספורות בלבד לאחר הצבעה היסטורית ושנויה במחלוקת שמטיל חרם על מכירת מוצרי מזון תוצרת ישראל, המוצרים הוסרו לחלוטין ממדפי חנות המזון המנוהלת על ידי חבריה. המהלך הדרמטי עורר זעם עצום בקרב חברים יהודים רבים, שהגיבו באיומי עזיבה המוניים ובהגשת תלונה רשמית על אפליה.

את ההצבעה עצמה הובילו תומכי BDS השבוע (שלישי) כשיותר מ-7,000 חברים השתתפו. ההחלטה התקבלה ברוב מוחץ של 67% ונכנסה לתוקף באופן מיידי. למחרת כבר הוסרו המוצרים הישראלים מהמדפים. לא ברור לחלוטין מה עלה בגורל הסחורה שהוסרה, אך אחד מחברי ההנהלה העריך כי היא נתרמה לבנק מזון מקומי.

"כבר לא רואים אותי כבן אדם"

הקואופרטיב, שפועל כבר 53 שנים, מבוסס על מודל שבו כ־15,000 חבריו מתנדבים במשמרות יומיות כדי להפעיל את המקום. כעת, המודל הלוגיסטי והכלכלי הזה נמצא בסכנה ממשית: רמון מייסלן, חבר הנהלת הקואופרטיב, סיפר כי סקר לא רשמי שנערך לפני ההצבעה הראה שעד כ־1,000 חברים צפויים לעזוב אם החרם יאושר. "אנשים כבר התפטרו", אישר מייסלן לעיתון "ניו יורק פוסט". חלק מהחברים אף שוקלים לנקוט בצעדים של מרי אזרחי, כמו הרשמה למשמרות עבודה ואי-התייצבות אליהן.

"אנחנו לא נוציא פה אפילו דולר אחד יותר עד שהדבר הזה ייעלם. נגמר, סיימנו", אמר בכאב ג'יי.ג'יי ברני (52), חבר בקואופרטיב מזה כ־21 שנה, שסיפר כי משפחתו נהגה לקנות במקום 90% מצרכי המזון שלהם. "קשה להיכנס לבניין הזה ולא להרגיש שאתה מושא לבוז ולזעם של מישהו אחר. אני מרגיש את זה בצורה כל כך עמוקה. אנשים כבר לא רואים בי בן אדם, הם רואים רק את הזהות שלי".

גם דיידרה לוי (37), חברה בקואופרטיב מזה שמונה שנים, הודיעה על כוונתה לעזוב: "בתור אסייתית ויהודייה, זה מתסכל עמוקות לראות אפליה כלפי אנשים שונים. זה יוביל לניכור השכנים בברוקלין, בזמן שהם אפילו לא יודעים מה בדיוק קורה במרחק של למעלה מ־5,000 מיילים מכאן".

שינויים של הרגע האחרון והשוואות לנאצים

המתח סביב סוגיית ה-BDS מבעבע בקואופרטיב שברחוב יוניון (Union Street) כבר שנים, כאשר תומכי החרם האשימו את ישראל בביצוע רצח עם בעזה ודרשו להחרים את כל המוצרים מהמדינה. הוויכוחים הללו השתלטו על פגישות ההנהלה החודשיות ולוו ברטוריקה אנטי-ישראלית חריפה שהלכה והחמירה.

הדרמה הגיעה לשיא בחודש שעבר, כאשר במהלך פגישה שנערכה באפריל, אחד הנוכחים הצהיר כי "עליונות יהודית היא בעיה במדינה הזו" והשווה את היהודים לנאצים - בעוד מנחי המפגש לא עשו דבר כדי לגנות את דברי השטנה.

ההצבעה הסוערת ביום שלישי האחרון רק הגבירה את תחושת הקיפוח בקרב החברים היהודים: רגע לפני ההצבעה על החרם עצמו, עברה בהצלחה הצבעה אחרת שנועדה להוריד את רף הרוב הנדרש להחרמת מוצרים – מ־75% ל־51% בלבד. ללא שינוי חטוף זה בתקנון, החרם לא היה עובר. החברים היהודים דיווחו כי חשו מרומים, בעיקר לאור מה שהוגדר כחוסר בדיון ציבורי מקדים לפני ההצבעה המכרעת.

"תיהנו מהחומוס הבינוני שלכם"

הרוחות הסוערות הורגשו היטב מחוץ למבנה ביום רביעי. הנהלת המקום נאלצה לשכור מאבטחים שהוצבו בכניסה, וצפויים להישאר שם בעתיד הנראה לעין. נהגים שעברו במקום צעקו "צבועים!" מחלונות הרכבים, ועוברי אורח גינו את ההחלטה.

מישהו אף הגדיל לעשות והדביק מכתב על דלתות החנות המופנה למצביעי ה-BDS: "לחברי הקואופרטיב שהצביעו בעד חרם על מוצרים ישראלים (הלוא הם הצבועים): האם בדקתם מוצרים מאיטליה, או שאתם מוותרים לוותיקן על הגנה על פדופילים? תיהנו מהחומוס הבינוני שלכם!! נשיקות".

חברים אחרים תהו מדוע הקואופרטיב לא מחרים מדינות אחרות. אבי גולד (38), תושב פארק סלופ, אמר: "זה בולשיט. הם לא מחרימים מוצרים מסין או מרוסיה. הם יקבלו בשמחה ייבוא מפלסטין, לא משנה מה הממשלה שלהם תעשה".

המאבק המשפטי מתחיל

ההתנגדות לחרם עולה שלב: חברים המתנגדים ל-BDS הגישו ביום רביעי תלונה רשמית לנציבות זכויות האדם, בטענה לאפליה והפרת זכויות אדם.

רבה של פארק סלופ, רחל תימונר, והגדירה הרב תימונר את ההתפתחות כעצובה "עבור יהודים רבים בפארק סלופ", והודיעה כי היא מתכוונת לבטל את חברותה ארוכת השנים בקואופרטיב.

"זו לא הייתה הצבעה בעד שלום, צדק או אנושיות", סיכמה תימונר. "BDS היא תנועה לחיסול ישראל, ואני חושבת שיהודים רבים בקהילה שלי הולכים להרגיש שהאנטישמיות זיהמה מוסד מקומי חשוב מאוד".