המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הצביעו לקדם הליך משמעתי נגד התובע הראשי קארים חאן, בעקבות שני דוחות שבחנו האשמות על עבירות מין נגדו - האשמות שמלוות את המוסד כבר כמעט שנתיים ומטילות צל כבד על פעילותו. כך לפי דיווח שפורסם הלילה (בין רביעי לחמישי) ב"וול סטריט ג'ורנל".
הפגנה פרו פלסטינית בהאג הולנד // press TV
הדוח הראשון, שנערך על ידי חוקרי האו"ם, קבע כי קיים "בסיס עובדתי" לטענות שהעלתה עוזרת לשעבר של חאן, ואף ציין כי עדויות עדים תומכות בגרסתה. לפי סיכום הדוח, נמצאו גם אינדיקציות לכך שחאן נקט צעדי תגמול נגד שני גורמים שדיווחו על ההאשמות לגופי הפיקוח של בית הדין.
לעומת זאת, דוח שני, שנכתב על ידי פאנל של שלושה שופטים שמונו על ידי ה-ICC לבחינת ממצאי האו"ם, הגיע למסקנה שונה. לפי אותו דוח, הראיות שנאספו אינן מספיקות כדי להוכיח את הטענות "מעבר לספק סביר", הרף המשפטי המקובל במשפט הפלילי במדינות כמו בריטניה וארה"ב.
עורכי דינו של חאן הדגישו כי יש לכבד את מסקנות הפאנל השיפוטי, אשר בחן את הראיות במשך יותר משלושה חודשים. לדבריהם, לא ברור כיצד ניתן להתעלם ממסקנות אלו בהחלטה מהירה יחסית, שלטענתם התקבלה במסגרת תהליך בעל אופי פוליטי.
הפער בין שני הדוחות החריף את אי-הוודאות סביב הנהגת בית הדין, שפועל ללא תובע ראשי פעיל מאז שחאן יצא לחופשה במאי בשנה שעברה. קבוצת מדינות אפריקאיות, שתומכות בחאן, טענה כי מסקנות השופטים למעשה מזכות אותו ולכן יש להפסיק את ההליך המשמעתי נגדו.
מחלוקת בין מדינות - והשלכות רחבות
מנגד, מדינות עשירות ובהן איטליה ויפן - אחת התורמות המרכזיות לבית הדין - תמכו בהמשך ההליך. אליהן הצטרפו רוב המדינות החברות בקבוצת הדיפלומטים המפקחת על פעילות ה-ICC. ההצבעה משקפת פיצול משמעותי בין המדינות החברות באשר לאופן הטיפול בפרשה.
במקביל, קבוצת גורמים מתוך משרד התובע ניסחה מכתב שקרא למנוע מחאן להמשיך בתפקידו. במכתב נטען כי אין צורך להחיל את הרף הפלילי הגבוה כאשר בוחנים את כשירותו של אדם להמשיך בתפקיד ציבורי כה בכיר. עוד צוין כי ממצאי האו"ם אינם מתיישבים עם אמון מתמשך בהנהגתו של חאן.
ההחלטה האחרונה עשויה להוביל להצבעה רחבה יותר בקרב כל 125 המדינות החברות בבית הדין, שתידרש להכריע האם להדיח את חאן מתפקידו. לפני כן, תינתן לו תקופה של 30 יום להגיב לממצאים ולהאשמות.
חאן יצא לחופשה לאחר פרסום הדיווחים הראשוניים על חומרת ההאשמות נגדו, שכללו טענות כי כפה על העוזרת לקיים עמו יחסי מין במספר הזדמנויות. לפי סיכום דוח האו"ם, ההתנהלות החלה כבר במרץ 2023 והסלימה עם הזמן, כולל מגעים מיניים ללא הסכמה במשרדו, בביתו הפרטי ובמהלך נסיעות עבודה.
עוד צוין כי אישה נוספת, שעבדה כמתמחה ללא שכר עבור חאן בשנת 2009, פנתה לחוקרים וסיפרה על חוויות בעלות אופי מיני שלילי שחוותה מולו. חאן מצדו הכחיש כל התנהגות בלתי הולמת בעבר.
הקשר לתיק ישראל והשלכותיו
הפרשה נקשרה גם לאחד התיקים הרגישים ביותר בתולדות בית הדין - החלטתו להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באשמת פשעי מלחמה בעזה. לפי הדיווח, חאן הודיע על כוונתו לבקש את הצווים זמן קצר לאחר שהמתלוננת שיתפה עמיתים בהאשמות נגדו.
חאן טען כי ההאשמות הן חלק מניסיון לפגוע בבית הדין ובחקירתו נגד ישראל. עם זאת, לפי הדיווח, בהתכתבויות פרטיות עם המתלוננת הוא הזכיר את החקירה בניסיון לשכנע אותה לחזור בה מטענותיה. אותה אישה אף תוארה כתומכת מובהקת בהעמדה לדין של גורמים ישראליים.
ישראל עצמה פנתה בשנה שעברה בדרישה להדיח את חאן מתפקידו ולבטל את צווי המעצר, תוך הסתמכות בין היתר על פרסומים בנושא.
דוח השופטים, מנגד, מותח ביקורת על עבודת חוקרי האו"ם וטוען כי לא הצליחו ליישב סתירות בין עדויות שונות או להעריך כראוי את מהימנות המעורבים. לפי הסיכום, נותרו "מחלוקות עובדתיות רבות שלא הוכרעו", ולכן לא ניתן לקבוע שהתרחשה עבירה לפי הרף הנדרש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו