כאשר הנשיא דונלד טראמפ הכריז על מינויו של פיט הגסת' למזכיר המלחמה בממשלו השני, רבים בוושינגטון הופתעו. הגסת', קצין משוחרר בצבא ארה"ב ופרשן בולט ברשת פוקס ניוז, לא הגיע מן הממסד הביטחוני המסורתי של וושינגטון. אולם עבור טראמפ, הבחירה הייתה טבעית: אדם המזוהה עם תפיסות של שימוש בכוח צבאי מכריע, בעל רקע קרבי ונכונות לערער על הנחות יסוד של הממסד המדיני והצבאי.
פיט הגסת': עוד לא ראיתם כלום // מתוך X
הגסת', יליד מינסוטה, שירת כקצין במשמר הלאומי ולחם בעיראק ובאפגניסטן. לאחר שירותו הפך לדמות ציבורית מוכרת בתקשורת השמרנית, שם ביסס לעצמו תדמית של מבקר חריף של מדיניות החוץ האמריקנית בעשורים האחרונים. הוא הרבה לטעון כי מלחמות "בניית האומות" של ארה"ב לאחר פיגועי 11 בספטמבר היו מלחמות מיותרות שנוהלו תחת מגבלות פוליטיות שריסנו את הצבא. לדבריו, הצבא האמריקני צריך להיות ממוקד ב"ניצחון".
בחייו האישיים עבר הגסת' שלושה נישואים והוא אב לארבעה ילדים ביולוגיים. מנישואיו השניים לסמנתה דירינג נולדו לו שלושה בנים. בשנת 2017 נולדה לו בת מבת זוגתו הנוכחית, ג'ניפר ראושט, עמה החל קשר בזמן שעבדו יחד ברשת פוקס ניוז, כאשר באותה עת עדיין היה נשוי לדירינג. בהמשך התגרש ונישא לראושט בשנת 2019. בנוסף, הוא משמש אב חורג לשלושת ילדיה של ראושט מנישואיה הקודמים.
מינויו של הגסת' לתפקיד מזכיר המלחמה עורר מחלוקת פוליטית כבר מהרגע הראשון. הדמוקרטים תקפו את חוסר ניסיונו בניהול מערכות ביטחון רחבות, בעוד רפובליקנים רבים ראו בו מועמד שמביא רוח חדשה לפנטגון.
למרות הביקורת, טראמפ התעקש על המינוי והציג את הגסת' כאדם שיביא "בהירות מוסרית" למדיניות הביטחון האמריקנית. לאחר דיונים סוערים, הסנאט אישר את המינוי ברוב דחוק של 51-50, כאשר כלל הדמוקרטים הצביעו נגד, שלושה רפובליקנים התנגדו, וסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס נאלץ לנצל את סמכותו להטיל את הקול המכריע.
מבין המתנגדים הרפובליקנים, הסנאטור מיטץ' מקונל, מנהיג המיעוט הרפובליקני לשעבר, אמר כי הגסת' "לא הראה עד כה שהוא מסוגל לעמוד במבחן הנהגת משרד ההגנה", והדגיש כי הפנטגון זקוק למנהיג ש"ניסיונו ושיקול דעתו אינם מוטלים בספק". הסנאטורית ליסה מורקובסקי הצטרפה לביקורת והזהירה כי "הטענות החמורות שעלו לגבי התנהלותו של הגסת' מעוררות חששות משמעותיים לגבי שיקול דעתו והתאמתו לתפקיד".
במהלך הדיונים על מינויו של הגסת' עלו גם שורת מחלוקות ציבוריות. אחת הבולטות הייתה סביב קעקועים על גופו, שהפכו לנושא פוליטי. ב-2021 הוסר הגסת' מטקס ההשבעה של ביידן בעקבות קעקוע של צלב ירושלים, סמל שמבקריו מקשרים לימין הקיצוני. בין היתר נחשף כי על זרועו מופיע הקעקוע בערבית "כאפיר", מונח שמשמעותו "כופר", לצד הביטוי הלטיני "Deus Vult" , קריאת הקרב של הצלבנים.
מבקרים טענו כי סמלים אלה נתפסים בעיני רבים כבעלי קונוטציה אנטי-מוסלמית .הגסת' עצמו לא התנצל על הקעקועים וטען כי מדובר בביטוי אישי של אמונתו.
פרשה נוספת שהעיבה על המוניטין של הגסת' הייתה האשמות משנת 2017 בדבר תקיפה מינית, אשר הסתיימה בהסדר פשרה חסוי. עורך דינו של הגסת' טען כי מדובר היה במקרה של סחיטה.
גם לאחר מינויו, הגסת' נאלץ להתמודד עם ביקורת חריפה על התנהלותו. במרץ 2025, פחות מחודשיים לממשל טראמפ השני, דווח כי הגסת' שיתף פרטים מבצעיים רגישים בצ'אט באפליקציית Signal שעות לפני תקיפות אמריקניות בתימן נגד החות'ים, בניגוד לנהלי הפנטגון. דוח של מבקר משרד ההגנה בדצמבר 2025 אימת את הפרטים. הפרשה, שכונתה בתקשורת "סיגנל-גייט", הגבירה את הקריאות בקונגרס לחקירה ואף לפיטוריו.
מקרה בולט נוסף היה אישור תקיפה לפגיעה נוספת בספינה בקריביים שנחשדה בהברחת סמים לארה"ב, גם לאחר שהספינה כבר הותקפה, אשר כוונה לעבר ניצולים מהפגיעה הראשונה. מחוקקים משתי המפלגות הזהירו כי אם הפרטים נכונים, מדובר במהלך שעלול להפר את דיני המלחמה. הגסת' מצדו דחה תחילה את הדיווחים כ"מפוברקים", אך בהמשך הודה כי ההחלטה התקבלה "בערפל הקרב".
מרכיב ראוי לציון בתפיסתו האסטרטגית של הגסת' הוא הברית עם ישראל. בתדרוכיו בפנטגון השבוע חזר שוב ושוב על ההערכה ליכולות הצבאיות של ישראל ועל חשיבות שיתוף הפעולה. "כשאתה מוסיף את כוחות ההגנה של ישראל, כוח בעל יכולת הרסנית, השילוב בינינו הוא כוח מכריע נגד אויבינו", אמר בתדרוך בפנטגון, והגדיר את ישראל "שותפה בעלת יכולת גבוהה" שמהווה מכפיל כוח עבור ארה”ב .
לדבריו, המערכה נגד איראן מתנהלת באמצעות שילוב חסר תקדים של מודיעין וכוח צבאי אמריקני וישראלי. בתדרוך נוסף הדגיש כי "היכולות של ארה”ב ושל צה"ל יחד גדולות פי כמה ממה שנראה כעת בשטח". הוא גם ציין כי שיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר שליטה אווירית מלאה בשמי איראן ומתקפות מדויקות נגד מטרות צבאיות.
הגסת' הדגיש כי מטרות המבצע מוגבלות וברורות: השמדת מערך הטילים האיראני, פגיעה בצי הימי האיראני ומניעת יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני (אף שהזכיר את פעילות שלוחותיה של טהרן באזור, פגיעה בהן לא הוצגה כיעד רשמי של המערכה).
בתדרוכיו בפנטגון נקט הגסת' גם בשפה חריפה במיוחד לתיאור המערכה. לדבריו: "זה מעולם לא נועד להיות קרב הוגן, וזה לא קרב הוגן". הוא הוסיף כי ארה"ב וישראל ממצות את יתרונן הצבאי: "אנחנו חובטים בהם כשהם כבר על הקרקע, וכך בדיוק צריך להיות". בהתייחסו למצבה של איראן אמר כי שילוב העוצמה הצבאית והמודיעינית של שתי המדינות מותיר את טהרן בעמדת חולשה, והוסיף כי המשטר האיראני "גמור, והם יודעים את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
