מלח אחד החמיץ את פטירתו של סבו־רבו, אחרת מהרהרת בעזיבת הצי האמריקני לאחר שכמעט שנה הייתה הרחק מבתה הפעוטה: החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ להאריך פעם נוספת את שירות צוות הסיפון של נושאת המטוסים USS ג'ראלד פורד גובה מחיר גבוה מחברי הצוות, המלחיות והמלחים וגם בני משפחותיהם. בראיון מיוחד לעיתון האמריקני ה"וול סטריט ג'ורנל", חלקם מדברים על הגעגועים לבית, למשפחה ולרגעים מיוחדים שפספסו, ולא יחזרו שוב.
שניים נוספים סיפרו כי באונייה התגלו בעיות במערכת הביוב. מאחורי הכותרות על הגעת נושאת המטוסים USS FORD למזרח התיכון והמשמעויות הגיאופוליטיות - ישנם צוות הסיפון שמזה חודשים רבים - לא ראה בית.
ה"פורד", ספינת המלחמה הגדולה ביותר של ארה"ב, שוהה בלב ים מאז יוני אשתקד. באוקטובר הסיט משרד ההגנה את מסלולה מן המשימה המתוכננת בקאריביים לעבר אזור המזרח התיכון, לאחר שזו הייתה חלק מתשתית התמיכה במבצע המיוחד ללכידתו של נשיא ונצואלה לשעבר, ניקולס מדורו. מוקדם יותר השנה נמסר לצוות כי שירותם יוארך בשנית, ויישלחו חזרה למזרח התיכון, זאת למקרה כי אכן תתבצע תקיפה אווירית אמריקנית על איראן.
פריסות של נושאות מטוסים בעתות שלום נמשכות בדרך כלל שישה חודשים, כאשר המתכננים מותירים מרווח של כמה חודשים נוספים למקרה של חריגה נדרשת - כך אמר מארק מונטגומרי, תת אדמירל בדימוס, ל"וול סטריט ג'ורנל". מלחי ה־USS Gerald R. Ford נעדרים מביתם זה שמונה חודשים, דבר העשוי להביא את משך הפריסה לכדי 11 חודשים. אם אכן כך יהיה, יישבר שיא הפריסה הרציפה של כלי שיט בהוראת הצי האמריקני.
לצי האמריקני 11 נושאות מטוסים בסך הכול, כולן פועלות על פי לוחות זמנים שתוכננו זמן רב מראש. בכל עת נתונה נשלחות אחדות מהן לאזורים שונים ברחבי העולם, אחרות עוסקות באימונים, ואחרות נמצאות בעבודות תחזוקה. נוסף על ה"פורד", נשלחה גם נושאת המטוסים USS לינקולן, יחד עם קבוצת התקיפה שלה, אל המזרח התיכון.
מלחית אחת על סיפון ה"פורד" סיפרה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי רבים מאנשי הצוות חשים כעס ותסכול, ויש האומרים כי בכוונתם לעזוב את השירות בתום הפריסה. לדבריה, היא עצמה שוקלת ברצינות לפרוש. היא מתגעגעת לילדתה, אך מעל הכל - מכאיבה אי־הוודאות באשר למועד בו תוכל לשוב ולפגוש את משפחתה.
הארכות פריסה עלולות להביא להחמצת ימי הולדת, חתונות, לוויות או אף לידתו של ילד.
הקרבה זו אינה מתקבלת בשוויון נפש בקרב כל אנשי הצוות המונה כ־5,000 נפש. רבים מן המלחים שעל סיפון ה"פורד" הם צעירים וצעירות בראשית שנות העשרים לחייהם, המתגעגעים להוריהם ולמאכלי הבית. אחרים הם הורים לילדים משלהם. הם משתדלים לשמור על קשר עם יקיריהם באמצעות שיחות טלפון והודעות בווטסאפ, אך החשאיות האופפת את תנועות נושאות המטוסים גורמת לכך שהתקשורת עם המשפחה מקוטעת ובלתי צפויה.
מלחים אחרים רואים בתקופות ממושכות הרחק מן הבית חלק בלתי נפרד מן השירות. אחד מהם אמר ל־"וול סטריט ג'ורנל" כי אף שההארכה הייתה קשה והעייפות ניכרת בכול, כל מלח ידע היטב על מה חתם עם גיוסו. ייעודם הוא לוודא כי הלחימה לא תגיע אל העורף - ולעיתים משימה זו מחייבת פריסות ארוכות ומכבידות.
אם כבר מדברים על העורף: לעיתים המשימה המאתגרת ביותר היא של אלו שנותרו מאחור - רוזרין מק'גי, שנשואה לאחד המלחים על הסיפון מספרת כי היא נמצאת לבדה מזה שמונה חודשים בעוד בעלה בלב ים, התקשורת עמו ספורדית וקטועה, היא שולחת לו בקביעות מכתבים וחבילות שי קטנות, בהן דברי מאכל ודברים שיזכירו לו את הבית שמחכה לו. "כששמעתי שדונלד טראמפ החליט להאריך את השירות של צוות הסיפון - נשבר לי הלב".
הפורד היא נושאת המטוסים החדישה ביותר בשירות הצי האמריקני והיא הראשונה שנבנתה מדגם "פורד" של נושאות מטוסים. היא נכנסה לשירות בשנת 2022 וראתה פעילות לראשונה כשנכנסה לים התיכון על מנת להגן על ישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. בהשוואה לדגם הקודם, הנימיץ, נושאות מטוסים מדגם "פורד" מחזיקות בקצב משימות גבוהה הרבה יותר, בצוות קטן יותר ובאוטומציה גדולה בהרבה של הפעולות הדרושות לשיגור ותחזוקת מטוסים.
ה"ג'רלד פורד" עומדת בראש כוח משימה שכולל משחתות וסיירות טילים שיכולות לירות עשרות טילי שיוט לעבר מטרות רחוקות מאות קילומטרים מהן וכן ליירט טילים בליסטיים, מל"טים וטילי שיוט בדיוק רב. ספינות אלו יכולות להוות שכבה נוספת של הגנה מפני יכולות הטילים האיראניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו