פרשת אפשטיין: האם אשת הסוד תעיד תמורת חנינה?

 פרשת ג'פרי אפשטיין ממשיכה להסעיר את ארצות הברית, עם שורת התפתחויות מקבילות בזירה המשפטית, הפוליטית והציבורית, בעקבות פרסום כשלושה מיליון עמודי מסמכים, ובהם תכתובות, הקלטות ועדויות של עבריין המין המורשע שהתאבד בתאו ב-2019.

במוקד ההתפתחויות האחרונות עמדה היום (שני) הופעתה של שותפתו לשעבר של אפשטיין, גיליין מאקסוול, בפני ועדת הפיקוח של בית הנבחרים. מאקסוול, המרצה עונש מאסר של 20 שנה לאחר שהורשעה בגיוס קטינות לטובת אפשטיין, סירבה להשיב לשאלות הוועדה והפעילה את זכות השתיקה המעוגנת בתיקון החמישי לחוקה.

בהצהרה שמסר עורך דינה, דיוויד מרקוס, נמסר כי מאקסוול מעוניינת להעיד "באופן מלא וכן", אך זאת רק אם תוענק לה חנינה נשיאותית. לדבריו, מתנהלים בעניינה הליכים משפטיים נוספים, ובהם עתירה שבמסגרתה נטען כי משפטה היה "בלתי הוגן מיסודו", זאת בין היתר בשל טענות להתנהלות פסולה של מושבעים והפרת התחייבויות מצד התביעה. מרקוס אף טען כי מאקסוול לבדה יכולה לספק "את התמונה המלאה" בפרשה, וציין כי לטענתה, הן הנשיא דונלד טראמפ והן הנשיא לשעבר ביל קלינטון "חפים מכל עבירה". הדברים עוררו ביקורת חריפה מצד חברי בית הנבחרים משתי המפלגות, שטענו כי מדובר בניסיון להפעיל לחץ על הממשל במטרה לקבל חנינה נשיאותית.

במקביל, פרסום נרחב של מסמכי חקירה פנימיים של ה-FBI ושל משרד המשפטים מטיל אור על מסקנות רשויות האכיפה בפרשה. על פי סקירת המסמכים, ה-FBI לא מצא ראיות לכך שאפשטיין ניהל רשת סחר במין עבור "אנשים רבי-עוצמה", חרף ממצאים חד משמעיים שהוכיחו כי הוא עצמו פגע מינית בעשרות קטינות. בחקירה מקיפה שכללה בדיקת תכתובות, רישומים פיננסיים, חיפושים בנכסיו ועדויות של נפגעות, קבעו החוקרים כי לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת להעמדתם לדין של גורמים נוספים. גם טענות בדבר קיומה של "רשימת לקוחות" נדחו, ובמסמכים פנימיים נכתב במפורש כי רשימה כזו לא אותרה במהלך החקירה. לצד זאת הודגש כי התיק נגד מאקסוול עצמה נשען על ראיות מוצקות, וכי הרשעתה אינה מוטלת בספק .

החשיפות החדשות משליכות גם על המערכת הפוליטית. בימים האחרונים גברו הקריאות להתפטרותו של שר הכלכלה, האוורד לוטניק, לאחר ששמו הופיע בהתכתבויות ובמסמכים הקשורים לאפשטיין. חבר בית הנבחרים הרפובליקני תומאס מאסי, מי שהיה שותף לחקיקה שחייבה את פרסום "תיקי אפשטיין", קרא ללוטניק לפרוש מתפקידו וטען כי עליו "לתת תשובות" בנוגע לקשריו עם עבריין המין המורשע.

במסמכים שפורסמו נכללו התכתבויות משנים שלאחר הרשעתו הראשונה של אפשטיין, ובהן דיונים על מפגשים אפשריים, נסיעות לקריביים וקשרים חברתיים. לוטניק מצדו טען כי קשריו עם אפשטיין היו מוגבלים, ומשרדו מסר כי מדובר בניסיון של "התקשורת הממסדית" להסיט את תשומת הלב מהישגי הממשל. עם זאת, גם מחוקקים דמוקרטים, ובהם חברי ועדת הפיקוח, הצטרפו לקריאות לחקור את העניין ואף לא שללו צעדי חקירה ופיקוח נוספים.