פרשת טולסי גברד, המכהנת כראש המודיעין הלאומי של ארצות הברית (DNI), מוסיפה לטלטל את וושינגטון, לאחר שורת פרסומים החושפים עימות חריף בין לשכתה לבין מחוקקים משתי המפלגות. זאת על רקע אופן הטיפול בדיווח של חושף שחיתויות לכאורה, הנוגע למידע מודיעיני רגיש במיוחד הקשור לאדם המקורב לנשיא דונלד טראמפ, ובעל הקשר ביטחוני הנוגע גם לאיראן.
על פי הדיווחים, באביב 2025 זיהתה הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA) שיחת טלפון חריגה בין גורם המזוהה עם שירותי מודיעין זרים לבין אדם המקורב לנשיא. המידע, שנאסף במסגרת ניטור מודיעיני, הועבר לידיעת לשכת ראש המודיעין הלאומי.
לפי דיווחים בכלי תקשורת אמריקניים, השיחה כללה התייחסות לאיראן, והתרחשה בתקופה רגישה במיוחד, בתקופה שבה ממשל טראמפ דן באפשרות של תקיפה צבאית, טרם התקיפה שבוצעה ביוני.
אלא שלפי טענת עורך דינו של הגורם החושף, אנדרו בקאג׳, גברד חסמה את הפצת הדוח בערוצי המודיעין המקובלים, נטלה עותק פיזי שלו והעבירה אותו ישירות לראש לשכת הבית הלבן, סוזי וויילס. עוד נטען כי יום לאחר הפגישה עם וויילס הורתה גברד לסוכנות שלא לפרסם את הדוח, אלא להעביר את פרטי המידע המסווגים ישירות ללשכתה.
בעקבות זאת הוגשה תלונה רשמית למבקר הפנים של קהילת המודיעין, בטענה כי גברד מנעה העברת מידע חיוני לגורמי הפיקוח בקונגרס במשך חודשים ארוכים. הרשויות האמריקניות לא פרסמו את זהות המדינה או הגוף המודיעיני הזר, וגם זהות האדם המקורב לנשיא טראמפ שעליו דובר בשיחה נותרה מסווגת.
עם זאת, לפי גורמים המעורים בפרטים שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", עצם הקשר האפשרי לאיראן תרם לרגישות החריגה שבה טופל החומר.
ליבת המחלוקת נוגעת לעיכוב של כשמונה חודשים בהעברת התלונה לחברי הקונגרס, חרף חוק המחייב העברת דיווחים מסוג זה בתוך 21 יום. גורמים דמוקרטיים, ובראשם הסנאטור מארק וורנר, טוענים כי מדובר בניסיון "לקבור את התלונה" וכי העיכוב פוגע ביכולתו של הקונגרס למלא את תפקידו הפיקוחי. וורנר אף הדגיש כי עיקר התלונה שהועברה לבסוף לקונגרס צונזרה במידה נרחבת.
מנגד, גברד דוחה בתוקף את ההאשמות. בהצהרות פומביות וברשת X טענה כי מעולם לא החזיקה בתלונה ולא הסתירה אותה, וכי מי שהיה אחראי להחזקתה היה מבקר הפנים של קהילת המודיעין מתקופת ממשל ביידן. לדבריה, פעולותיה נעשו כולן במסגרת סמכותה החוקית, וכי מדובר ב"ניסיון פוליטי לנצל מידע מסווג לצרכים זרים".
גם בקרב גורמי מודיעין אין תמימות דעים באשר למשמעות החומר. חלק מהאנליסטים סברו כי השיחה שנוטרה אינה מבוססת או אף עלולה להיות דיסאינפורמציה, מה שהוביל להחלטה לצמצם את חשיפת הדוח.
מבקר הפנים קבע כי לא ניתן היה לקבוע אם התלונה אמינה, בעוד ראשי ועדות המודיעין הרפובליקנים אימצו עמדה דומה והגנו על גברד.
הפרשה ממשיכה להתפתח, כאשר מחוקקים דורשים לקבל לידיהם את חומרי המודיעין המקוריים, ובמקביל הגורם החושף, באמצעות עורכי דינו, מתכוון לקיים תדרוך בלתי מסווג לחברי הקונגרס.