"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דיווח

שיחת המקורב לטראמפ שיורטה: "גורמי ביון זרים, קשור לאיראן" | הדיווח והסערה

חושף שחיתויות הגיש תלונה נגד ראש מִנהל המודיעין הלאומי של ארה"ב, טולסי גבארד, הנוגעת לשיחת טלפון רגישה שבה גורמים זרים דנו באדם קרוב לנשיא דונלד טראמפ • לפי הדיווח, התוכן המלא של השיחה, שיורטה על-ידי הסוכנות לביטחון לאומי , אינו ברור, אך היא עסקה בין היתר בנושאים הקשורים לאיראן

,עודכן
0השמעה
טולסי גברד. צילום: רויטרס

פרשת טולסי גברד, המכהנת כראש המודיעין הלאומי של ארצות הברית (DNI), מוסיפה לטלטל את וושינגטון, לאחר שורת פרסומים החושפים עימות חריף בין לשכתה לבין מחוקקים משתי המפלגות.זאת על רקע אופן הטיפול בדיווח של חושף שחיתויות לכאורה, הנוגע למידע מודיעיני רגיש במיוחד הקשור לאדם המקורב לנשיא דונלד טראמפ, ובעל הקשר ביטחוני הנוגע גם לאיראן.

טראמפ עם סיכה של ה-F-35: "איראן לא רוצה שנתקוף אותם" // הבית הלבן

על פי הדיווחים, באביב 2025 זיהתה הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA) שיחת טלפון חריגה בין גורם המזוהה עם שירותי מודיעין זרים לבין אדם המקורב לנשיא. המידע, שנאסף במסגרת ניטור מודיעיני, הועבר לידיעת לשכת ראש המודיעין הלאומי.

לפי דיווחים בכלי תקשורת אמריקניים, השיחה כללה התייחסות לאיראן, והתרחשה בתקופה רגישה במיוחד, בתקופה שבה ממשל טראמפ דן באפשרות של תקיפה צבאית, טרם התקיפה שבוצעה ביוני.

אלא שלפי טענת עורך דינו של הגורם החושף, אנדרו בקאג׳, גברד חסמה את הפצת הדוח בערוצי המודיעין המקובלים, נטלה עותק פיזי שלו והעבירה אותו ישירות לראש לשכת הבית הלבן, סוזי וויילס. עוד נטען כי יום לאחר הפגישה עם וויילס הורתה גברד לסוכנות שלא לפרסם את הדוח, אלא להעביר את פרטי המידע המסווגים ישירות ללשכתה.

שיחה חריגה בין גורם זר לבין אדם המקורב לנשיא טראמפ,צילום: רויטרס

בעקבות זאת הוגשה תלונה רשמית למבקר הפנים של קהילת המודיעין, בטענה כי גברד מנעה העברת מידע חיוני לגורמי הפיקוח בקונגרס במשך חודשים ארוכים. הרשויות האמריקניות לא פרסמו את זהות המדינה או הגוף המודיעיני הזר, וגם זהות האדם המקורב לנשיא טראמפ שעליו דובר בשיחה נותרה מסווגת.

עם זאת, לפי גורמים המעורים בפרטים שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", עצם הקשר האפשרי לאיראן תרם לרגישות החריגה שבה טופל החומר.

ליבת המחלוקת נוגעת לעיכוב של כשמונה חודשים בהעברת התלונה לחברי הקונגרס, חרף חוק המחייב העברת דיווחים מסוג זה בתוך 21 יום. גורמים דמוקרטיים, ובראשם הסנאטור מארק וורנר, טוענים כי מדובר בניסיון "לקבור את התלונה" וכי העיכוב פוגע ביכולתו של הקונגרס למלא את תפקידו הפיקוחי. וורנר אף הדגיש כי עיקר התלונה שהועברה לבסוף לקונגרס צונזרה במידה נרחבת.

Senator Mark Warner and his friends in the Propaganda Media have repeatedly lied to the American people that I or the ODNI “hid” a whistleblower complaint in a safe for eight months. This is a blatant lie.

The truth:

- I am not now, nor have I ever been, in possession or…

— DNI Tulsi Gabbard (@DNIGabbard)February 7, 2026

מנגד, גברד דוחה בתוקף את ההאשמות. בהצהרות פומביות וברשת X טענה כי מעולם לא החזיקה בתלונה ולא הסתירה אותה, וכי מי שהיה אחראי להחזקתה היה מבקר הפנים של קהילת המודיעין מתקופת ממשל ביידן. לדבריה, פעולותיה נעשו כולן במסגרת סמכותה החוקית, וכי מדובר ב"ניסיון פוליטי לנצל מידע מסווג לצרכים זרים".

גם בקרב גורמי מודיעין אין תמימות דעים באשר למשמעות החומר. חלק מהאנליסטים סברו כי השיחה שנוטרה אינה מבוססת או אף עלולה להיות דיסאינפורמציה, מה שהוביל להחלטה לצמצם את חשיפת הדוח.

מבקר הפנים קבע כי לא ניתן היה לקבוע אם התלונה אמינה, בעוד ראשי ועדות המודיעין הרפובליקנים אימצו עמדה דומה והגנו על גברד.
הפרשה ממשיכה להתפתח, כאשר מחוקקים דורשים לקבל לידיהם את חומרי המודיעין המקוריים, ובמקביל הגורם החושף, באמצעות עורכי דינו, מתכוון לקיים תדרוך בלתי מסווג לחברי הקונגרס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר