חודש לכהונת ממדאני: הזינוק הדרמטי בפשעים האנטישמיים בניו יורק

ממצאים מדאיגים: בחודש ינואר האחרון, החודש הראשון לכהונתו של ראש העיר החדש הדמוקרט-סוציאליסט זוהרן ממדאני, התרחשה עלייה של 182% בפשעי שנאה על רקע אנטישמי בניו יורק, כך עולה מנתונים רשמיים שפורסמו ביום שני על ידי המשטרה.

לפי נתוני משטרת ניו יורק, כוח המשימה נגד פשעי שנאה באשר הם, חקר בסך הכל 58 תקריות במהלך חודש ינואר 2026, לעומת 23 תקריות בלבד בינואר 2025, עלייה של 152%. באשר לפשעי שנאה נגד יהודים, המשטרה חקרה לא פחות מ-31 תקריות בחודש החולף - תקרית אחת בממוצע ליום, זאת לעומת 11 תקריות בלבד בתקופה המקבילה בשנה שעברה תחת ראש עיר הקודם אוהב ישראל אריק אדאמס. עם זאת, יש לציין כי מדובר בירידה לעומת דצמבר 2025, בה התרחשו 40 פשעי שנאה אנטישמים.

פשעי השנאה על רקע אנטישמי היוו "יותר ממחצית מפשעי השנאה בחודש ינואר", אמרו במשטרת ניו יורק. כאמור, 31 מפשעי השנאה היו נגד יהודים. עבירות נוספות שהוגדרו כפשעי שנראה היו נגד מוסלמים (7), אסייאתים (5), עבירות שהוגדרו תקיפה מינית (5), עבירות על רקע דתי אחר (3) עבירות נגד שחורים (2), עבירות על רקע מגדרי (2), גיל (2), ועבירות נגד היספנים (1) ולבנים (1).

לפני משטרת ניו יורק, בכל שנת 2025 התרחשו 330 תקריות אנטישמיות, המהוות 57% מפשעי השנאה בעיר. התושבים היהודים מהווים 10% מהתפוח הגדול, ובכל זאת הם היוו מטרה לתקיפה יותר פעמים מאשר כל קבוצות האוכלוסייה האחרות בעיר.

רק בשבוע שעבר, ביום השואה הבינלאומי, רב הותקף בשכונת פורסט הילס שבקווינס. בהצהרה מטעם חברי סנאט וחברי האסיפה במדינה נמסר כי מדובר באירוע שבו הרב "הוטרד מילולית, הותקף פיזית ואוים בשל היותו יהודי". ממדאני גינה את התקיפה וכתב כי הוא "מזועזע" ממנה. "אין מקום לאנטישמיות בעיר שלנו. העיר שלי מחויבת לעקור את השנאה הזו מן השורש", הוסיף.

כזכור, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, שלח לפני כשבוע מכתב חריף לראש עיריית ניו יורק הנבחר. במכתב, שכותרתו "דאגה עמוקה מהשלכות מדיניותך כלפי הקהילה היהודית והמאבק באנטישמיות בעיר", הצביע חגואל על שורת צעדים שננקטו מאז כניסתו של ממדאני לתפקיד, שלדבריו, "אינם יכולים לעבור לסדר היום", שכן הם "מעוררים דאגה עמוקה בקרב יהודים ברחבי העולם כולו".

בין הצעדים עליהם כתב חגואל נמנים ביטול אימוץ הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA (הברית הבינלאומית לזיכרון השואה) והסרת מגבלות על הפגנות מאיימות שמתקיימות בסמוך לבתי כנסת ומוסדות יהודיים בעיר. "ביטול אימוץ ההגדרה איננו מהלך טכני, אלא מסר ברור של נסיגה, של טשטוש גבולות ושל החלשת חזית המאבק באנטישמיות דווקא בתקופה בה שנאה כלפי יהודים שבה ומרימה ראש בגלוי וללא בושה", כתב.