"לא רצינו להיתפס כגזענים": הונאות ענק נחשפה במערך הרווחה במינסוטה

מערכת הרווחה של מדינת מינסוטה בארה"ב ממשיכה לרעוד בעקבות אחת מפרשיות ההונאה הגדולות בתולדותיה. לפי תחקיר נרחב של ה-"ניו יורק טיימס", עשרות גורמים במינסוטה, רובם קשורים לרשתות שפעלו בתוך חלקים בקהילת יוצאי סומליה, הקימו מערך מסועף של חברות ועמותות שגבו מהמדינה סכומי עתק עבור שירותים שלא ניתנו מעולם.

החשיפה הראשונה קרתה כבר ב־2022 בתיק הונאת המזון של עמותת Feeding Our Future: מאות "אתרי חלוקה" דיווחו על חלוקת ארוחות לעשרות אלפי ילדים, בעוד שבפועל מרבית הארוחות לא נמסרו כלל. כספי הסיוע, שיועדו להאכלת ילדים בזמן משבר הקורונה, נוצלו לרכישת רכבי יוקרה, נדל"ן ועסקאות בחו"ל. התובע הפדרלי מסר כי 59 אנשים הורשעו עד כה, וגורמים פדרליים מעריכים כי מעל מיליארד דולר נגנבו בשלוש פרשות ההונאה הנחקרות.

חשדות נוספים צצו גם בתוכניות אחרות: בתוכנית סיוע לאנשים בסיכון להפוך לחסרי בית הוגשו חשבוניות פיקטיביות עבור שירותים שלא הוענקו, מה שגרם לתקציב להתנפח מ־2.6 מיליון דולר ל־104 מיליון בשנה אחת. בתוכנית לטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי, חוקרים טענו כי ספקים גייסו ילדים והעבירו תשלומים להוריהם בתמורה לשיתוף פעולה.

דיווח נפרד של רשת NewsNation הוסיף מימד מטריד נוסף: מקורות פדרליים אנונימיים טענו כי חלק מהכספים שנשלחו למינסוטה במסגרת מערכי ההונאה הגיעו לבסוף לידי ארגון הטרור הסומלי א־שבאב, דרך מערכת העברות כספים לא מפוקחת לסומליה, טענה שעלתה מפי מקורות פדרליים אנונימיים שדיברו עם הערוץ, אך אינה מופיעה בכתבי האישום.

רק לאחר שהתגלו היקפי ההונאה, החלו רשויות המדינה להודות בכשלים מערכתיים: לפי משרד המבקר המחוקק, חשש מהאשמות בגזענות, שהועלו בין היתר על ידי Feeding Our Future באיום מפורש, הביא פקידים להמשיך להזרים כספים גם כשהופיעו "דגלים אדומים".

המושל התעלם מהאזהרות

בעיצומה של הסערה, פרסמו עובדי משרד השירותים החברתיים (DHS) של מינסוטה ציוץ חריג בו האשימו את המושל טים וולז ב"אחריות מלאה" להתפשטות ההונאות. לטענתם, התרעותיהם על הכשלים נתקלו בשורת פעולות שתכליתן "לסתום פיות", לרבות "ניטור, איומים, דיכוי, והעברת חושפי שחיתויות מתפקידם".

לדברי העובדים, תחת הנהגת וולז הוחלש משרד המבקר המחוקק, ממצאי ביקורת הוזנחו, ומנהלים שמונו על ידי המושל, ובאופן ספציפי שירין גנדי, ג'ס גייל, ג'ודי הרפסטד, נטשה מרז ואריק גרומדהל, "לא נדרשו לתת דין וחשבון" ולא נשאו באחריות למרות שלטענת העובדים התעלמו מדיווחים, דחקו הצידה את המתריעים ואף איימו על משפחותיהם.

העובדים טוענים כי חשש הממשל להיראות כמי שפועל נגד "קהילות מסוימות" מנע אכיפה בזמן אמת. לדבריהם, וולז "מעולם לא לקח אחריות", הציג כספי תקציבי סיוע פדרליים במהלך הקורונה כ"עודף תקציבי" כדי לקדם מינויים פוליטיים, ויצר "מבנה שלם של סוכנויות וגורמי תקשורת שסייעו לטאטא הונאות".

בסיום הודו העובדים לפוליטיקאים ולחושפי שחיתויות נוספים המסייעים לחשוף את הפרשה, והוסיפו: "אנחנו זקוקים להתערבות פדרלית. איננו מסוגלים להילחם בתופעה לבד".