טראמפ שוב צדק, הוועדה הסקנדינבית פספסה

"זה מגיע לי, אבל אין שום סיכוי שאקבל אותו", אמר פעם טראמפ בתשובה לשאלה של עיתונאי על פרס נובל לשלום, וטראמפ שוב צדק. הוועדה הסקנדינבית שוב פספסה.

האמת היא שטראמפ לא צריך את הנובל. הסיבה הפשוטה לכך היא שטראמפ הרבה יותר גדול מהפרס, שסובל מרקורד די בעייתי, בפרט בתחום "השלום". טראמפ שינה את ההיסטוריה ויותר מפעם אחת. ואילו הוועדה טעותה בחלוקת הפרסים ויותר מפעם אחת.

טראמפ גדול מהפרס משום שכבר בכהונתו הקודמת ב-2020, פרץ דרך לשלום באמצעות "הסכמי אברהם" ההיסטוריים, ששינו מן היסוד את המזרח התיכון.

לו ועדת פרס נובל הייתה עושה את עבודתה כראוי וללא פניות, אלא אך רק בהתאם לתרומתו של אדם לשלום, אזי טראמפ היה צריך לקבל אותו עוד בתחילת העשור.

אבל כאז כן היום טראמפ היה שנוא בחוגים החשובים-בעיני-עצמם. לכן, הוא שהשכין שלום בין ישראל לארבע מדיניות ערביות, לא זכה בנובל. לעומתו, ברק אובמה, הנשיא המוערץ של אותן קבוצות, קיבל אותו פחות משנה אחרי שנבחר, רק בגלל מי שהוא. אולי אפילו בגלל צבע עורו, אבל לא בזכות שום הסכם שלום שרקם. אדרבה, הנאומים ההיסטוריים של אובמה בקהיר ובאנקרה, כנראה תרמו לאי היציבות במזרח התיכון, מאז ועד היום.

וזו ממש לא הייתה הטעות היחידה של ועדת פרס נובל לשלום. ב-1994 היא כזכור העניקה את העיטור היוקרתי ללא אחר מיאסר ערפאת, האיש שעד יחיא סינוואר היה רוצח היהודים הגדול ביותר מאז השואה. כבר בזמן אמת היה ברור שערפאת לא ראוי. שש שנים אחר כך, כשהצית את האינתיפאדה השנייה, היה ברור עד כמה. אבל גם ראש אש"ף היה דמות אהודה בבירות המערב, ואילו את טראמפ הם שונאים.

על פי אותה שיטה, בשנה הזו נבחרה דמות אנונימית מוונצואלה, ולא המנהיג שביממות האחרונות סיים מלחמה קשה בת שנתיים בעזה. זאת בנוסף לסכסוך הממושך בין אזרבייג'ן וארמניה וקונפליקטים נוספים מסביב לגלובוס.

הפרס אפוא פחות חשוב. את או בלעדיו, ברור שטראמפ עשה למען השלום בעשרת חודשי כהונתו השנייה מעל ומעבר להרבה אחרים. אפילו יריביו בממשל ביידן הודו בכך ביממות האחרונות. למשל ברט מקגרק, מתאם המזרח התיכון של הממשל הקודם שאמר ב-CNN, "אני נותן ציונים גבוהים ביותר לצוות הביטחון הלאומי הזה ולנשיא טראמפ על ניהול המשבר".

מאמצים עצומים, שבינתיים לא נשאו פרי, הוא משקיע בסיום המלחמה הממושכת בין רוסיה לאוקראינה. אפילו השפלות הוא היה מוכן לספוג כד להשיג את המטרה. מי שחושב שאי קבלת הנובל תרפה את ידיו, לא מכיר את האיש.

טראמפ אולי רצה את הנובל אך השקיע וישקיע את כל כולו בשלום, שלא על מנת לקבל פרס. הוא ימשיך לעבוד ללא לאות לסיום המלחמות בעולם, ואפילו אם ועדת הנובל תתקן בשנה הבאה את הטעות שלה, זה כבר פחות חשוב.