המועמד הדמוקרטי־סוציאליסטי לראשות העיר ניו יורק, זוהראן ממדאני, בנה סביבו צוות צעיר ואידיאולוגי - ובתוכו בולטים כמה יועצים יהודים שהפכו לדמויות מפתח במסע הבחירות. במקביל, הוא מנהל מערכת יחסים מורכבת עם הקהילה היהודית בעיר, הגדולה בעולם מחוץ לישראל, שנעה בין חשש עמוק מעמדותיו כלפי ישראל לבין תמיכה נלהבת.
הדמויות המרכזיות סביב ממדאני כוללות שלושה יועצים יהודים בולטים. אנדרו אפשטיין, מנהל תקשורת מנוסה, הוביל את הקמפיין הדיגיטלי ויצר סרטונים ויראליים שהביאו את מסריו לציבור רחב. הוא שימש גם כקול מגשר מול כתבים, כולל הופעות בפודקאסטים עוינים, כדי להראות שהמועמד אינו חושש מעימות. ג׳וליאן גרסון, ששימש בעבר מנהל הקמפיין של חבר הקונגרס ג׳רי נדלר, הפך לאסטרטג מרכזי וכותב נאומיו של ממדאני. גרסון הדגיש לאורך הקריירה כי ניתן להיות גם פרו־ישראלי וגם פרוגרסיבי - מסר שהעניק לו אמינות בקרב מצביעים יהודים, וכעת מכוון במיוחד ליהודים פרוגרסיביים שהביעו סלידה מהמסרים האנטי־ישראליים של ממדאני. מוריס כץ, בן למשפחה יהודית עם רקע בתקשורת פוליטית, הצטרף בתחילה בספקנות אך במהרה הפך לאחד האסטרטגים הקרובים ביותר למועמד, עם אחריות על פרסום וקמפיינים בתקשורת.
העובדה שבין יועציו הקרובים נמנים אסטרטגים יהודים מקלה על ממדאני להדוף את הטענה כי סביבתו עוינת ליהודים. עם זאת, הוא עצמו אינו מסתיר את עמדותיו החריפות נגד ישראל: הוא מגדיר אותה כ"משטר אפרטהייד", תומך בקמפיין החרם הכלכלי (BDS), ואף האשים אותה בביצוע "רצח עם" בעזה. בקמפיין שלו הוא מקפיד להבחין בין התנגדות למדיניות ישראל לבין יחס ליהודי ניו יורק.
ממדאני ביקר בבתי כנסת פרוגרסיביים ואף השתתף בתפילות ראש השנה בברוקלין, שם התקבל בחום על ידי קהל המזדהה עם עמדות ביקורתיות או אנטי־ציוניות כלפי ישראל. ביקורים אלו נועדו לאותת שגם מי שמזדהה עם יהדות ליברלית יכול למצוא בו בן ברית. "לתת שוויון מלא לכל הדתות - זו עמדת השכל הישר", אמרה אמילי הופמן (37), תומכת יהודייה שהשתתפה באירוע "טוט שבת" בברוקלין שבו קודמו יוזמות התחבורה הציבורית של ממדאני. לטענתה, דבריו אינם מאיימים על הקיום היהודי בעיר.
לצד ההתנגדות החריפה מצד הקהילה היהודית־ציונית בעיר, ממדאני זוכה לתמיכה גוברת בקרב יהודים צעירים ופרוגרסיביים. סקרים שפורסמו באוגוסט ב"ניו יורק טיימס" הצביעו כי קיבל תמיכה דו־ספרתית בקרב מצביעים יהודים - ממצא שהפתיע את יריביו. התמיכה התחזקה במיוחד בקרב צעירים המזדהים עם תנועות צדק חברתי, שם נושאי יוקר המחיה והתחבורה גברו על שאלת היחס לישראל.
המערכת שבנה ממדאני מדגימה כיצד מועמד אנטי־ישראלי מצליח לשלב סביבו יועצים יהודים, לפנות ליהודים אנטי־ציונים, ולזכות בחלק ניכר מהקול היהודי - בעיקר בקרב הצעירים והפרוגרסיביים. בעיני תומכיו זו עדות לשותפות פוליטית חדשה, ואילו בעיני מתנגדיו - ניסיון מניפולטיבי לסמא את עיני הבוחרים היהודים מאחורי מעטפת של הכלה.