"ההחלטה של צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה להכיר במדינה פלשתינית בספטמבר היא נכונה מבחינה מוסרית ומשקפת קונצנזוס עולמי", אמר היום (שלישי) מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, אנתוני בליניקן במאמר שכתב בעיתון ה"וול סטריט ג'ורנל".
הוא הוסיף בהמשך דבריו: "יותר מ-140 מדינות מסכימות כי העם הפלשתיני זכאי להגדרה עצמית לצד ישראל בטוחה. אך בעוד המשבר בעזה עדיין מתפתח, התמקדות זו בהכרה נראית נסתרת לחלוטין מהמציאות הדחופה יותר. בתוך סבלם של אזרחים פלשתינים וחטופים ישראלים - והתוכנית שהוכרזה על ידי ישראל לכבוש את כל המובלעת או חלקה - מניעת רעב, איסוף והחזרת החטופים וסיום הסכסוך בעזה הם בראש סדר העדיפויות. דיבורים על שתי מדינות יכולים לחכות".
לאחר מכן חזר והדגיש כי "הכרה במדינה פלשתינית בזמן המתאים ובדרך הראויה, עם זאת, יכולה לסייע לאפשר את יציאתה של ישראל מעזה ולהאיץ את הנורמליזציה של היחסים בין ישראל לערב הסעודית, שרבים מהישראלים מייחלים לה".
"ישראל השיגה מזמן שתיים משלוש מטרותיה המוצהרות בעזה: השמדת חמאס כארגון צבאי והריגת המנהיגים האחראים לטבח ב-7 באוקטובר 2023. המטרה השלישית - שחרור החטופים - לא צפויה להיות מושגת על ידי כיבוש מלא של עזה".
כמו כן, ציין את כישלונה של ישראל בהיבט הצבאי: "ישראל נכשלה בפיתוח תוכנית לנסיגה מעזה ולמניעת השתלטות נוספת של חמאס. חמאס המשיך לגייס מספר משמעותי של חמושים חדשים. צה''ל ינציח את סבלם של פלשתינים חפים מפשע ויהווה מתכון למרד מתמשך שידמם את ישראל צבאית ומוסרית".
"כאן הופכת תוכנית להכרה בפלשתין הכרחית", הדגיש בלינקן. "מדינות ערב מרכזיות גינו בצדק, אם כי באיחור, את חמאס וקראו לו לפרק את נשקו ולשחרר בני ערובה. מדינות אלו פתוחות גם לספק כוחות ביטחון וסיוע שיסייעו לפלשתינים לשלוט, לאבטח ולבנות מחדש את עזה, תוך דחיקתם של חמאס. אך הן יעשו זאת רק אם יהיה נתיב פוליטי אמין לקראת הגדרה עצמית פלשתינית. עמן לא יקבל פחות מכך, והן משוכנעות שבלי הגדרה עצמית פלשתינית, חמאס ישמור על לגיטימציה פוליטית".
"סיום הסכסוך בעזה ופתיחת דרך אמינה למדינה פלשתינית נדרשים גם כן כדי שסעודיה תוכל לנרמל את היחסים עם ישראל. סקרים מצביעים על כך שרוב הישראלים יוכלו להתאחד סביב תוכנית כזו. בתורו, ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לזנוח את הקואליציה הרעילה שלו כדי להשיג זאת".
עם זאת, בלינקן סייג את דבריו באומרו: "אבל הכרה ללא תנאי בפלשתין לא תביא למדינה פלשתינית ולא תסיים את הסבל בעזה. אי-דרישה מהפלשתינים להתחייב לצעדים להבטחת ביטחון ישראל בתמורה להכרה תחזק את תומכי הטרור בצד הפלשתיני ואת מתנגדים למדינה פלשתינית בצד הישראלי".
בלינקן ציין כי "יש דרך טובה יותר קדימה. צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה צריכות לאמץ, וארצות הברית צריכה לאמץ, דרך מוגבלת בזמן ומבוססת תנאים לקראת הכרה במדינה פלשתינית. נקודות התחלה וסיום הן חובה, כי איש לא יקבל תהליך אינסופי. הפלשתינים זקוקים לאופק ברור וקרוב להגדרה עצמית פוליטית".
"הכרה צריכה להיות מבוססת גם על תנאים. בעוד שלפלשתינים יש זכות להגדרה עצמית, עם זכות זו מגיעה אחריות. איש אינו צריך לצפות מישראל שתקבל מדינה פלשתינית המונהגת על ידי חמאס או טרוריסטים אחרים, שהיא צבאית או בעלת מיליציות חמושות עצמאיות, שמזדהה עם איראן או עם אחרים הדוחים את זכות קיומה של ישראל, מחנכת ומטיפה לשנאה כלפי יהודים או ישראל, או אשר, ללא רפורמה, הופכת למדינה כושלת".
בלינקן הוסיף: "עבור הישראלים, מאמצי שלום קודמים נתקלו בדחייה, התנגדות אלימה וחוסר ביטחון גובר. פסגת קמפ דיוויד הכושלת בשנת 2000 הובילה לאינתיפאדה השנייה, והנסיגות החד-צדדיות של ישראל מלבנון ומעזה עודדו את חיזבאללה וחמאס. יהיה קשה לשכנע את הישראלים אחרת לאחר 7 באוקטובר. התמודדות עם תנאים אלה בשלוש השנים הבאות - מסגרת זמן סבירה - יכולה להראות לישראל ולעולם שפלשתין עצמאית תתמקד בבניית מדינה, לא בהשמדת ישראל".
"מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף המתאים לשפוט האם הפלשתינים עומדים בתנאים, והווטו של אמריקה ירגיע את הישראלים. הפלשתינים והישראלים ינהלו משא ומתן ישיר בנושאים כמו גבולות, הסדרי ביטחון, ירושלים וזכות השיבה. תהליך זה יכול להימשך זמן מה, אך הוא לא יעצור את ההכרה - מה שבתורו יכול להאיץ את פתרון הסוגיות הללו".
"בינתיים, על ישראל לטפל בדחיפות במשבר ההומניטרי בעזה וליישם תוכנית נסיגה. עליה להפסיק להרחיב התנחלויות, להכשיר מאחזים ולהרוס בתים פלשתיניים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. עליה להעמיד לדין מתנחלים קיצוניים המבצעים מעשי אלימות והפחדה נגד פלשתינים. עליה לכבד את הסדרי הסטטוס קוו לגבי מקומות קדושים כמו הר הבית. לבסוף, עליה לתמוך ברפורמה של הרשות הפלסטינית במקום לנסות לערער אותה, מה שמאפשר לישראל לטעון שאין לה שותף למשא ומתן".
"במסלולה הנוכחי, ישראל ניצבת בפני סכסוך מתמשך בעזה, פילוג מסוכן בבית וירידה במעמדה בעולם. ישראלים ופלשתינים חייבים להחליט כיצד ייראו היחסים ביניהם בהמשך. ישראלים אינם יכולים לפעול תחת האשליה שהפלשתינים יקבלו את היותם לא-עם ללא זכויות לאומיות".
"בינתיים, הפלשתינים אינם יכולים להיאחז בחזונם של פלשתין המשתרעת "מהנהר ועד הים". שבעה מיליון יהודים ישראלים, שני מיליון ערבים ישראלים וכחמישה מיליון פלשתינים בגדה המערבית ובעזה מושרשים באותו אזור. אף אחד לא הולך לשום מקום, יהיו אשר יהיו האשליות של הקיצונים משני הצדדים".
"חמאס קיווה במשך עשרות שנים לחסל את רעיון שתי המדינות. הוא ניסה להרוס את הסכמי אוסלו משנת 1993 באמצעות פיגועי התאבדות. הוא ביקש לחנוק את יוזמת השלום הערבית משנת 2002 על ידי שיגור פיגועי הפסח המחרידים. הוא שחרר את השחיתות של 7 באוקטובר בין היתר כדי לטרפד את מאמצי ממשל ביידן לנרמל את היחסים בין ישראל לערב הסעודית, שדרשו מישראל לקבל נתיב אמין לקראת מדינה פלשתינית".
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר חתם את דבריו: "רחוק מלהיות תגמול לחמאס, כפי שטוענים חלק מהישראלים, אימוץ הכרה בפלסטין מוגבלת בזמן ובתנאים מסוימים יהיה הנזיפה האולטימטיבית לסדר היום שלו של מוות והרס. וזה סוף סוף יעמיד את הישראלים והפלשתינים על הדרך לדו-קיום בר-קיימא, שליו ובטוח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו