"לא צריכים להילחם את מלחמות ישראל": מאחורי הקרב הסוער על הנשמה של הימין האמריקני

בעיצומו של המאבק הצבאי העיקש בין ישראל לאיראן, מתנהל עימות לא פחות סוער בלב הזירה הפוליטית האמריקנית, שנוגע ישירות ליחסי ישראל-ארה״ב. תנועת MAGA, בשמה המלא Make America Great Again המזוהה עם הנשיא דונלד טראמפ ושולטת כיום ברובד הפוליטי והרעיוני של הימין האמריקני, מציגה חזית אידיאולוגית שנראית לכאורה אחידה, אך בפועל מתפצלת לעמדות מנוגדות באשר למדיניות החוץ בכלל, וסיוע לישראל בפרט.

העימות הפנימי הזה נחשף לאחרונה בעוצמה חסרת תקדים, בין היתר בריאיון משותף שקיים אמש (שני) מגיש רשת פוקס לשעבר טאקר קרלסון עם היועץ האסטרטגי לשעבר של טראמפ, סטיב באנון, שנחשב לאדריכל תנועת MAGA. במהלך השיחה, שנערכה ימים לאחר תקיפת חיל האוויר הישראלי באיראן, מתחו השניים ביקורת חריפה על מדיניות החוץ של ארה"ב בכלל, ועל הסיוע לישראל בפרט, תוך שהם מבקשים לעגן את עמדתם במסגרת העיקרון המנחה של התנועה: 'אמריקה תחילה' (America First).

האינטרס האמריקני לפני הכל

קרלסון ובאנון הבהירו לכאורה כי עמדתם אינה נובעת מעוינות לישראל, אלא מחשיבה אסטרטגית קרה לגבי מה שמשרת או לא משרת את האינטרס הלאומי האמריקני. "אני תומך בישראל, אבל איני רואה שום הצדקה למעורבות צבאית אמריקנית בלחימה מול איראן", אמר קרלסון, כשהוא מצטט, לדבריו, את המסר המרכזי שהוא שומע מבני מעמד הפועלים: "למה אנחנו שוב משקיעים בדם ובאוצר לא שלנו?".

באנון, מצידו, הדגיש: "העם האמריקני אינו מוכן לשלם מחיר דם וכסף עבור מדיניות חוץ שהוא כלל לא שותף לה". הוא הזכיר כיצד הציבור איבד אמון בממסד הביטחוני בעקבות המלחמות האמריקניות בעיראק ובאפגניסטן, ואמר: "יש לי כבוד לישראל, אבל זה לא אומר שנילחם את מלחמותיה. אם ישראל באמת חזקה כפי שהיא טוענת, תנו לה להילחם לבד".

שיקוף של קרע עמוק יותר

המחלוקת על הסיוע לישראל אינה שאלה טקטית בלבד, אלא נוגעת לעקרונות היסוד של תנועת MAGA עצמה. עקרונות הנוגעים לרעיון הבדלנות, ההתנגדות לגלובליזם ולהתערבות צבאית הולידה קבוצה בתוך התנועה המכונה הלאומנים השמרנים (NatCons). קבוצה זו מקדמת ריבונות מדינית והתנגדות למדיניות חוץ אקטיביסטית, ולעיתים מציגה ספקנות כלפי קשרים מסורתיים כמו הברית עם ישראל.

מנגד, קבוצת הניאו-שמרנים (NeoCons) דוגמת מרק לוין ובן שפירו, ממשיכים לתמוך במדיניות חוץ תקיפה ובבריתות מסורתיות, במיוחד עם ישראל, תוך התנגדות חריפה לנטיות בדלניות. הקבוצות הללו אינן מתארגנות כמפלגות או תנועות מסודרות, אך מכתיבות את טון השיח הפוליטי הימני בארה"ב בעידן טראמפ.

בקרב לאומנים שמרנים, עמדות כמו אלו שהביעו קרלסון ובאנון הפכו למיינסטרים. לפי צ'ארלי קירק, ראש הארגון השמרני הבולט Turning Point USA, רוב מצביעי MAGA מתנגדים לכל מעורבות אמריקנית בעימות הישראלי-איראני. רפובליקנים בולטים כמו סגן הנשיא ג'יי די ואנס וחברת הקונגרס מרג'ורי טיילור גרין הדהדו את אותה גישה בעקביות.

מכון המחקר השמרני הוותיק Heritage Foundation אף פרסם לאחרונה דו״ח הקורא ל״שדרוג״ מערכת היחסים עם ישראל משותפות מיוחדת לשותפות אסטרטגית שוויונית - גישה המתמקדת באינטרסים הדדיים בלבד, ולא באמונות ערכיות או נאמנויות היסטוריות.

טראמפ והסתירה שבבסיס

דווקא טראמפ עצמו, שסימן את ישראל כבת ברית מובהקת לאורך כל כהונתו, מוצא את עצמו לעיתים בצומת לא נוחה. בעוד הוא מהדהד סיסמאות תמיכה בלתי מסויגות בישראל, ואף מתגאה כי הוא "הנשיא האמריקני שתמך בה יותר מכל קודמיו", חלק מבסיסו הפוליטי מביע הסתייגות גוברת. חלקם רואים בתמיכה בוותיקי המפלגה הפרו-ישראלים כמו מרקו רוביו ומייקל וולטז כבוגדים בעקרונות MAGA, במיוחד לנוכח תמיכתם בעבר בחבילות סיוע לאוקראינה ולישראל.

מול זה, טראמפ מנסה לאזן: הוא תומך דיפלומטית בישראל, אך נזהר מלהבטיח התערבות צבאית. מנגד, ביקר הנשיא לאחרונה עמדות נאו-שמרניות וטען כי עקרון 'אמריקה תחילה' הינו חזון מדיני שהוא עצמו מגדיר. "בהתחשב בכך שאני זה שפיתח את אמריקה תחילה, והמונח הזה לא היה בשימוש עד שאני הגעתי, אני זה שמחליט מה הוא אומר", אמר. אתמול, ככל הנראה בעקבות הריאיון, אף תקף ישירות את קרלסון, כאשר כינה אותו "הזוי" והדגיש כי "אסור שאיראן תחזיק בנשק גרעיני".

מה הלאה?

למרות חילוקי הדעות, ברור כי ישראל עדיין נהנית ממעמד מיוחד במחנה השמרני בארה"ב. אך בניגוד לעבר, התמיכה הזו כבר אינה מובנת מאליה. ככל שקריאתם של נאו-שמרנים ל״רפורמה גיאופוליטית״ תכה שורשים בתנועת MAGA, כך יגבר הלחץ להגדיר מחדש את הבריתות הוותיקות של אמריקה, וישראל, למרות העבר המפואר, אינה חסינה.

קרלסון סיכם זאת כך: "השאלה היא האם אנחנו מוכנים להקריב את עתיד ילדינו בשביל מדיניות שלא בחרנו בה. זו השאלה ש-MAGA מציבה, והיא לא הולכת להיעלם".