ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ הוציא לדרך מהלך דרמטי לביטול היכולת של אוניברסיטת העילית הרווארד לקלוט סטודנטים בינלאומיים בשל מה שהגדיר כחוסר המעש שלהן מול אנטישמיות ופעילות עוינת, אך ספג בלימה זמנית בבית המשפט, במה שהיה לשיא נוסף בעימות שבין הממשל הפדרלי לאוניברסיטאות העלית האמריקניות.
בחודשים האחרונים הפכה אוניברסיטת הרווארד למוקד עימות חסר תקדים עם ממשלו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. העימות, שהחל בטענות קשות מצד הממשל כלפי הנהלת האוניברסיטה לגבי התמודדותה עם ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוס, הגיע לשיא דרמטי כאשר משרד לביטחון פנים הודיע על ביטול ההיתר של הרווארד לרשום סטודנטים זרים חדשים, צעד שהוקפא לפי שעה בהחלטה של בית המשפט הפדרלי בבוסטון.
בבסיס הסכסוך עומדות טענות הממשל לפיהן הרווארד אינה נוקטת בצעדים מספיקים למיגור תופעות אנטישמיות ואף משתפת פעולה עם גורמים שהוגדרו כעוינים למדינה, בהם ממשלת סין. מנגד, אוניברסיטת הרווארד, בה לומדים כ-7,000 סטודנטים זרים, מיהרה להגיב בתביעה חריפה נגד הממשל, בטענה כי מדובר ב״הפרה בוטה״ של חופש הביטוי והזכויות החוקתיות שלה.
הנשיא טראמפ האשים את האוניברסיטה בכך ש״כמעט 31% מהסטודנטים שלה מגיעים ממדינות זרות שאינן משלמות דבר על ההשכלה של אזרחיהן״, ואף הגדיל לעשות והגדיר את הרווארד כסביבה ״מסוכנת ואנטישמית״.
יצוין כי באפריל האחרון פרסמה אוניברסיטת הרווארד דו״ח פנימי שהודה בקיומה של בעיית אנטישמיות בקמפוס. הדו״ח, שנכתב בין היתר על ידי מנהל לשעבר בארגון הילל באוניברסיטה, קבע כי אנטישמיות חדרה לחדרי הלימוד ולאווירת הקמפוס, במיוחד על רקע המחאות הפרו-פלשתיניות שהחלו עם פרוץ המלחמה בעזה.
מהדו״ח עלו מקרים חמורים, ביניהם סירוב של סטודנט לשתף פעולה עם סטודנט ישראלי - בקשה שנענתה על ידי המרצה בטענה ש״לא צריך לאלץ סטודנט שתומך במטרה של קבוצה מדוכאת לעבוד עם סטודנט המזוהה כחבר בקבוצת המדכאים״. כמו כן, תועדו קורסים בנושא ישראל ו״פלשתין״ שהיו בעלי אופי פוליטי מפלג. הדו״ח ציין כי גילויי האנטישמיות התרכזו בעיקר בבתי ספר שעסקו בצדק חברתי, כגון בתי הספר לתארים מתקדמים בחינוך, בתאולוגיה ובבריאות הציבור.
שני כהן, דוקטורנטית ישראלית לכלכלה בהרווארד, מבקרת את האופן שבו הממשל מתמודד עם אירועי השנה וחצי האחרונים: ״המהלך של טראמפ הוא ניצול ציני של עליית האנטישמיות ושל סטודנטים יהודים וישראלים כדי להשתלט על האוניברסיטאות החזקות ולשלוט במינויים ובתוכניות הלימוד שלהן״. כהן הוסיפה כי בדירוג של הליגה נגד השמצה (ADL), הרווארד דווקא מדורגת במקום בינוני בהתמודדות מול אנטישמיות, אך במגמת שיפור, בעוד שקמפוסים אחרים בארה״ב שדירוגם נמוך בהרבה אינם מקבלים יחס שכזה מהממשל.
כהן תיארה גם את ההשלכות הקשות של המדיניות החדשה על סטודנטים זרים בכלל, ועל סטודנטים ישראלים בפרט. היא סיפרה כי ״הסטודנטים נמצאים בפאניקה מוחלטת, שכן אם המדיניות תיכנס לתוקף, הם ייאלצו לעזוב את ארה״ב או למצוא אוניברסיטה אחרת באמצע הלימודים״.
עמיתת מחקר ישראלית בהרווארד, שמפאת הרגישות ביקשה להישאר בעילום שם, הוסיפה על השלכות המהלך: ״יש תחושת אי ודאות מוחלטת, והסטודנטים חוששים מאוד לעתידם. הממשל האמריקני משתמש באנטישמיות כתירוץ פוליטי. אני לא מרגישה מאוימת מהאנטישמיות כאן. להפך, האוניברסיטה פועלת בצורה רצינית ואקטיבית להתמודדות עם כל גילוי של שנאה ואפליה״.
החוקרת הסבירה: ״כרגע מדובר בעיקר בחרדה, כי המדיניות החדשה עדיין לא נכנסה לתוקף. הם נתנו בהתחלה 72 שעות לאוניברסיטה, אבל בית משפט עצר את זה, אז בפועל אף אחד לא איבד את הוויזה״. היא הוסיפה כי ״רוב האנשים נמצאים על הוויזה המסוימת שעלולה להישלל. גם אני מחזיקה בה".
ההחלטה, אם תצא לפועל, תשפיע באופן ישיר גם על סטודנטים מפורסמים שלומדים בהרווארד, ובהם נסיכת בלגיה אליזבת, יורשת העצר של הממלכה הבלגית, וקליאו קארני, בתו של ראש הממשלה הטרי של קנדה. מעבר לפגיעה הישירה ביוקרת המוסד, למהלך עשויות להיות השלכות כלכליות על האוניברסיטה שגם כך נשלל ממנה מימון פדרלי רב.
המאבק המשפטי צפוי להימשך בשבועות הקרובים, כאשר בית המשפט ידון לעומק בטענות הצדדים. בינתיים, עתידם של אלפי סטודנטים זרים, בהם ישראלים רבים, נותר בסימן שאלה כבד, והמתח בקמפוס עולה ככל שמתקרב מועד ההחלטה הסופית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו