ערי הבירה סולט לייק סיטי שביוטה ובויזי שבאיידהו, הנשלטות בידי דמוקרטים, השיקו השבוע "דגלי עירייה רשמיים" חדשים המביעים תמיכה בקהילת הלהט"ב, במחאה נגד חוקים שנחקקו בפרלמנטים הרפובליקניים האוסרים על הנפת דגלי גאווה במוסדות חינוך ובבניינים ממשלתיים.
בירת יוטה, סולט לייק סיטי, יצרה עיצובי דגלים חדשים, בעוד בויזי, בירת איידהו, רשמה את דגל הגאווה המסורתי כאחד מדגליה הרשמיים. המהלך ביוטה התרחש שעות ספורות לפני שהאיסור על הצגת דגלים בלתי מאושרים נכנס לתוקף הלילה (בין רביעי לחמישי).
ראשות שתי הערים שוחחו זו עם זו ביום שלישי, כדי לדון בתוכניותיהן ולהציע תמיכה הדדית. "מטרתי אינה לגרום לפרובוקציה או לעורר מחלוקת", הבהירה ראש עיריית סולט לייק סיטי ארין מנדנהול, "אלא לייצג את ערכי העיר שלנו ולכבד את תושבינו המגוונים, המרכיבים את העיר, ואת מורשת הכאב וההתקדמות שחוו".
באיידהו, חוק הדגלים נכנס לתוקף כבר ב-3 באפריל, ואוסר על בניינים ממשלתיים להציג דגלים שאינם כלולים ברשימה קצרה,המכילה את דגל ארה"ב, דגלי היחידות הצבאיות ודגלים רשמיים של גופים ממשלתיים. איסור נפרד, הכולל כמה פטורים למבני בתי ספר, ייכנס לתוקף ב-1 ביולי.
על פי החוק ביוטה, בניינים ממשלתיים עלולים להיקנס ב-500 דולר ליום על הנפת כל דגל שאינו דגל ארה"ב, דגל המדינה, דגל העיר או המחוז, דגלים צבאיים, דגלי אולימפיאדה ופראלימפיאדה, דגלי מכללות רשמיים או דגלי שבטים. גם דגלים פוליטיים אסורים לשימוש.
תומכי חוק הדגלים הסבירו כי הם יעודדו ניטרליות פוליטית מצד מורים ועובדי ממשל. המתנגדים קראו כי מטרת החוקים היא למחוק את הנראות הלהט"בית, ולשלול סמכויות מערים ועיירות שאינן "מיושרות פוליטית" עם הפרלמנטים הרפובליקניים. יותר מתריסר מדינות נוספות שוקלות לאמץ צעדים דומים. החוק אינו מזכיר במפורש דגלי גאווה, אך יוזם החוק מיוטה, הנציג הרפובליקני טרבור לי, הצהיר שוב ושוב כי מטרתו לאסור עליהם.
"הסרת הדגל לא תהיה פעולה ניטרלית"
דגל הגאווה התנוסס באופן קבוע מעל בניין העירייה של בויזי במשך שנים, וראש העיר לורן מקלין המשיכה להניף את הדגל גם לאחר שהחוק באיידהו נכנס לתוקף. מקלין הסבירה כי היא מאמינה שהחוק "אינו ניתן לאכיפה". עם זאת, היועץ המשפטי של איידהו הזהיר לאחרונה כי יבקש מהמחוקקים להוסיף מנגנון אכיפה במושב של 2026.
בשבוע שעבר, מקלין הגיבה לחוק בהוצאת צו המכריז רטרואקטיבית על דגל הגאווה כדגל רשמי של העיר, יחד עם דגל המכבד תורמי איברים. הצו אפשר להניף את שניהם לצד דגלה המסורתי של בויזי. "הסרת הדגל כעת, לאחר שנים של הנפתו בגאווה, לא תהיה פעולה ניטרלית," אמרה חברת המועצה מרדית' סטד. "זה יסמן נסיגה מהערכים שהחזקנו בהם זמן רב".
הפרח ששינה את החוק
בסולט לייק סיטי, חברי מועצת העיר אישרו פה אחד עיצובים חדשים המוסיפים את סמל העיר - פרח הסגו לילי - מעל דגל הגאווה הלהט"בי המסורתי ודגל הגאווה הטרנסי. בנוסף אימצו במועצה גם דגל אדום וכחול ליום ה-Juneteenth, החג המציין את סוף העבדות בארה"ב.
יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני של יוטה, מייק שולץ, כינה זאת "בזבוז של זמן ומשאבי משלם המסים".
"החוק הזה עוסק בשמירה על מרחבים ממשלתיים ניטרליים ומזמינים לכולם," אמר שולץ. "סולט לייק סיטי צריכה להתמקד בסוגיות אמיתיות, לא בתיאטרליות פוליטית".
הפתרון? "כל יום הוא יום מיוחד"
קהילות נוספות באיידהו ורחבי ארה"ב מנסות גם הן למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם ההגבלה.
בנייני העיר בבונרס פרי, כ-50 ק"מ מהגבול הקנדי, הניפו במשך זמן רב את דגל קנדה - כאות לידידות חוצת גבולות, והסירו אותו רק באפריל לאחר החלת החוק. עם זאת, החוק המקומי כולל החרגה המאפשר לגופים ממשלתיים להניף את דגלי מדינות אחרות במהלך "אירועים מיוחדים".
בניסיון להשיב את הדגל למקומו לאורך כל השנה, מועצת העיר בונרס פרי העבירה השבוע החלטה המגדירה כל יום בשנה כ"יום מיוחד" לציון הידידות עם קנדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו