נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את חלומו לרכוש את גרינלנד למדיניות רשמית של הבית הלבן, והורה למועצה לביטחון לאומי לקדם תוכנית רשמית להשתלטות על האי הארקטי, כך דווח אמש ב"ניו יורק טיימס". למרות התנגדות נחרצת מצד דנמרק, טראמפ הבהיר כי הוא נחוש להשיג את השליטה על האי, והכריז: "בדרך זו או אחרת, אנחנו נשיג אותו".
"אנחנו צריכים את גרינלנד לביטחון הלאומי ואפילו לביטחון בינלאומי, ואנחנו עובדים עם כל הגורמים המעורבים כדי להשיג אותו", אמר טראמפ בנאומו בקונגרס בחודש שעבר. גורם אמריקני בכיר אישר כי המועצה לביטחון לאומי התכנסה מספר פעמים כדי להפוך את דבריו של טראמפ למעשים.
אנחנו חייבים לקבל את גרינלנד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ \ רויטרס
התוכנית האמריקנית דוגלת בשכנוע במקום בכפייה, וכוללת מאמץ יחסי ציבור שנועד לשכנע את אוכלוסיית גרינלנד, המונה 57,000 תושבים, לבקש להצטרף לארצות הברית. יועציו של טראמפ דנו בשימוש בקמפיינים פרסומיים וברשתות חברתיות כדי להשפיע על דעת הקהל באי.
ממשל טראמפ בוחן גם תמריצים כלכליים לתושבי גרינלנד, כולל אפשרות להחליף את 600 מיליון הדולר בסובסידיות שדנמרק מעניקה לאי בתשלום שנתי של כ-10,000 דולר לכל תושב גרינלנדי. בכירים בממשל טראמפ מאמינים כי עלויות אלה יוכלו להתקזז על ידי הכנסות חדשות מהפקת משאבי הטבע של גרינלנד, הכוללים מינרלים נדירים, נחושת, זהב, אורניום ונפט.
המסרים האמריקניים כוללים פנייה למורשת המשותפת של תושבי גרינלנד עם האוכלוסייה האינואיטית של אלסקה, למרות המרחק של כמעט 4,000 ק"מ ביניהן. גרינלנד, ששטחה 836,330 מיילים רבועים, הופכת למוקד עניין אסטרטגי עם התחממות הטמפרטורות והפשרת הקרח הארקטי, מה שמגביר את נגישות משאבי הטבע שלה.
"אנחנו תומכים בזכותכם לקבוע את עתידכם, ואם תבחרו, אנחנו מקבלים אתכם לארצות הברית של אמריקה", פנה טראמפ לתושבי גרינלנד בנאומו בקונגרס. "נשמור עליכם בטוחים, נעשה אתכם עשירים".
מצדה, דנמרק זועמת על התוכנית. "לא ניתן לספח מדינה אחרת", הצהירה ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, במהלך ביקור בגרינלנד. "כשאתם דורשים להשתלט על חלק משטח הממלכה – כשאנחנו נתונים ללחץ ואיומים – מה עלינו לחשוב על המדינה שהערצנו במשך שנים רבות כל כך?"
האי שהפך לזירת התגוששות עולמית
גרינלנד, שבירתה קרובה יותר לניו יורק מאשר לקופנהגן, הפכה למוקד במאבק גיאופוליטי מעצמתי. הרעיון לרכוש את גרינלנד מדנמרק נדון בממשל האמריקני כבר מאז שנות ה-60' של המאה ה-19 ועלה מפעם לפעם מחדש, כולל הצעות קונקרטיות שהוגשו לדנמרק בעניין. האי העצום בעל האוכלוסייה הזעירה משמש כזירת התגוששות בין מעצמות העולם, כאשר התחממות כדור הארץ הופכת את משאביו הטבעיים לנגישים יותר והקרחונים הנמסים פותחים נתיבי שיט אסטרטגיים חדשים בסמוך לקוטב הצפוני.
גרינלנד עשירה במינרלים קריטיים ומתכות נדירות החיוניים לתעשיות מתקדמות - מרכבים חשמליים ועד מערכות טילים. גורמים בבית הלבן טוענים כי אספקת המינרלים הנדירים באי תוכל להניע את הדור הבא של הכלכלה האמריקנית. עם זאת, הפיתוח התעשייתי באי מתקדם לאט בשל חששות סביבתיים, תנאי מזג אוויר קיצוניים, וההשפעה הגוברת של סין בשוק המתכות הנדירות העולמי. הן רוסיה והן סין כבר הגבירו את פעילותן הצבאית באזור, מה שמגביר את הדאגה האמריקנית.
מאז כניסתו לתפקיד בינואר, דונלד טראמפ חידש את המאמץ ביתר שאת ובאופן פומבי להשיג שליטה רשמית על האי מתוך תפיסה שהוא חיוני לאינטרס האמריקני ולביטחון הלאומי שלה, רעיון שרוב תושבי האי דחו לפי הסקרים. מאמץ דומה מנהל הממשל האמריקני ביחס לתעלת פנמה.
מבחינה פוליטית, גרינלנד קיבלה אוטונומיה מסוימת מדנמרק ב-1979, עם הקמת הפרלמנט הראשון שלה. למרות זאת, קופנהגן עדיין שולטת ביחסי החוץ, ההגנה ובמדיניות המטבע של האי, ומזרימה כמעט מיליארד דולר בשנה כסיוע כלכלי.
מאז 2009, תושבי האי יכולים להכריז על עצמאות מלאה באמצעות משאל עם, אך לא עשו זאת עד כה בשל התלות הכלכלית בדנמרק. היחסים עם קופנהגן נותרו מורכבים, כשרבים באי מאמינים כי דנמרק ניצלה את משאביהם ללא תמורה הולמת - זאת לצד גאווה עמוקה בתרבותם האינואיטית הייחודית המבדילה אותם מהדנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו