עימות טראמפ-האריס: הנשיא לשעבר פספס הזדמנות להתקפה

דונלד טראמפ הגיע לעימות כשהוא נהנה מרוח גבית בסקרים בשבועיים האחרונים: לאחר שבועות של אופוריה ואופטימיות גואה במחנה הדמוקרטי, הסקרים הצביעו על היחלשות במעמדה של האריס.

כדי למנף ולחזק עוד יותר מגמה זו, היה מצופה מהנשיא לשעבר להקפיד על קו ממלכתי, ענייני ושקול במהלך המפגש הטלוויזיוני, שיציב את יריבתו בעמדת התגוננות במכלול סוגיות בעייתיות עבורה ועבור הממשל, כמו יוקר המחיה וההגירה הבלתי חוקית דרך הגבול עם מקסיקו.

אלא שבאופן מפתיע היה זה טראמפ שמצא את עצמו בלתי מוכן מול המתקפה החריפה של האריס על התנהלותו בעבר, כמו גם על מדיניותו בשורה ארוכה של נושאים כלכליים, חברתיים, אסטרטגיים וערכיים. המתקפה הוציאה אותו עד מהרה משלוותו וגררה מצידו תגובות קיצוניות, בלתי מבוססות ומוגזמות בעליל. התקבל הרושם שהמועמד הרפובליקני נפל בנקל לכל מלכודת שטמנה לו יריבתו - למשל, סביב הסוגיה השולית לכאורה של מספר הנוכחים בעצרות הבחירות שלו, שנגעה בנקודה רגישה במיוחד עבורו.

כתוצאה מכך איבד הנשיא לשעבר בהדרגה את יכולת המיקוד שלו, ודיבורו הפך לקופצני וכעוס, תוך דילוגים מנושא לנושא ותוך גלישה לתיאוריות קונספירציה חסרות ביסוס (למשל, טענתו שמהגרים בלתי חוקיים הרגו חיות מחמד בעיירה ספרינגפילד באוהיו ואכלו את בשרן).

יתרה מזאת, במקום לתקוף את האריס באופן ספציפי ומפורט בגין כישלון יוזמתה לקדם פתרון ארוך טווח לבעיית ההגירה הבלתי חוקית, בחר הנשיא לשעבר לחזור שוב ושוב על הטיעון המופרך שמיליוני פושעים חדרו באשמתה לשטחה של ארה"ב ממרכז אמריקה, והם מהווים איום ישיר על ביטחונם האישי של אזרחי ארה"ב ועל מרקם חייהם.

כך לבשה הדינמיקה בעימות אופי בלתי צפוי: האריס הפכה ליוזמת ומאשימה, בעוד טראמפ נאלץ להתגונן ולהתפתל בתשובותיו (וכאשר שפת הגוף הלעגנית של האריס הוסיפה נדבך נוסף לתסכולו הגובר).

ואולם חרף הופעה חלשה זו, מוקדם עדיין לסתום את הגולל על סיכוייו של המועמד הרפובליקני לחזור כמנצח לבית הלבן. נהפוך הוא: בסיס תומכיו, בעיקר בקרב אנשי מעמד הצווארון הכחול, אינו עתיד להצטמק כהוא־זה גם לאחר העימות. בסיס זה מושתת על נאמנות עמוקה והזדהות רגשית עם טראמפ, הממשיך להצטייר בעיניהם כלוחם ללא חת באליטות ובממסד הוושינגטוני.

עם זאת, התנהלותו בעימות עלולה לפגוע בהיקף התמיכה בו בקרב ציבור המתלבטים והבוחרים העצמאיים (במיוחד בפרוורים האמידים). בעימות הצמוד שלפנינו גם זליגה מזערית של קולות למחנה הדמוקרטי עלולה להטות את הכף לחובתו, מה גם שמתקפתו החריפה וחסרת הביסוס העובדתי על אופייה הפלילי, כביכול, של ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו עלולה לפגוע במעמדו בקרב המצביעים ממוצא לאטינו־אמריקני.

על אלה יש להוסיף פגיעה אפשרית במעמדו האלקטורלי כתוצאה ממיקוד אלומת האור מצידה של האריס בעמדותיו של יריבה בסוגיית ההפלות.

השבועות הקרובים יוכיחו אם העימות בפילדלפיה היה שובר השוויון במערכה כולה או לא יותר מאשר אפיזודה חולפת.