שרים "התקווה" במעוז הפלשתיני בהרווארד: הסטודנטים היהודים החליטו להשיב מלחמה

הגל האנטי־ישראלי ברחבי ארה"ב הפך את חייהם של היהודים הלומדים באוניברסיטאות שם לבלתי נסבלים • "המצב לא מקובל עלינו, אי אפשר להמשיך כך", אומרת ליאת, דוקטורנטית שלומדת באוניברסיטה ל"ישראל היום" • היא מוסיפה בקול ברור: "נכנסנו לשטחי מחנה השנאה, הראינו את נוכחותנו והשמענו את קולנו"

"עלייה של 700% באירועים אנטישמים בקמפוסים". אוניבריסטת הרווארד. צילום: רויטרס

מול גל המחאות של סטודנטים פרו־פלשתינים ברחבי ארה"ב, החליטו סטודנטים יהודים לצאת למתקפה נגד גילויי האנטישמיות.

ליאת (שם בדוי. שמה שמור במערכת, לבקשתה), דוקטורנטית שלומדת באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, היתה אחת מהפעילות המרכזיות בקמפוס, שיחד עם סטודנטים אחרים נכנסה ל"גוב האריות" האנטי־ישראלי בקמפוס, מאהלי המחאה שמתוכם יצאו קריאות נגד ישראל ובהם שהו סטודנטים שהביעו הזדהות עם מעשי חמאס.

ראש הממשלה מתייחס לאירועי האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית // עומר מירון, לע"מ

"בשל התחושה שההנהלה מפקירה את הסטודנטים היהודים והישראלים ומנסה להימנע ממעשים אפקטיביים, החלטנו לנקוט בעצמנו צעדים שמטרתם לזעזע את השטח, להראות שהמצב לא מקובל עלינו ולא יכול להימשך כך", אומרת ליאת ל"ישראל היום". "רצינו להעביר את המסר שאנחנו לא מקבלים את ההדרה שלנו מהקמפוס ואת אדישות ההנהלה אל מול מה שקורה בקמפוס. נכנסנו לשטחי מחנה השנאה, הראינו את נוכחותנו והשמענו את קולנו".

עם כניסתם למחנות המחאה האנטי־ישראליים שהוקמו בתוך הרווארד, החלו הסטודנטים היהודים לצעוד עם שלטים ובהם תמונות החטופים ושרו בקול את ההמנון "התקווה". "הסטודנטים העוינים עמדו סביבנו, צילמו ושמרו מרחק אך לא יצרו קשר או מגע. הם לא ציפו לזה. החיוכים היהירים הוחלפו במבטי כעס והלם. הם היו מאוד לא מרוצים, בלשון המעטה".

מפגינים פרו פלשתינים בארה"ב (ארכיון), צילום: איי.אף.פי.

ליאת הוסיפה כי המחאה שלהם היתה מתואמת עם רשויות האבטחה של הרווארד, שהגבירו את האבטחה באזור בעת כניסתם למאהל. "ידענו שהסטודנטים הפרו־פלשתינים עוקבים אחרי אנשים שהם מזהים כ'לא משלהם' שמתקרבים למאהל, והבאנו בחשבון שהם יזכרו את הפרצופים שלנו ויעקבו אחרינו בכל פעם שנעבור בקמפוס. זה לא נעים, ותמיד יש חשש מסוים. עם זאת, עד כה הם לא היו אלימים, ונכנסנו למאהל כקבוצה, מה שבהחלט חיזק ונתן תחושת ביטחון".

עם תמונות חטופים בקמפוס

מאז 7 באוקטובר ליאת וחבריה חשים באווירה עוינת כלפי הסטודנטים הפרו־ישראלים והיהודים. "מתחילת המחאה החלו להופיע לובשי כאפיות בכל מקום. לא קיבלנו שום אמפתיה לכאב שלנו, ובאופן שיטתי תלשו פוסטרים של חטופים שתלינו. שבוע אחרי טבח חמאס החלטנו לעמוד עם תמונות החטופים בצמתים מרכזיים בקמפוס וקיבלנו תגובות נפלאות, ולצידן גם תגובות עוינות שהראו הרבה שנאה, אנטישמיות ובורות".

הדגל הפלשתיני על פסלו של ג'ון הרווארד, מייסד האוניברסיטה, צילום: איי.פי

לדבריה, "יש בקמפוס הרבה פוסטרים שמאשימים את ישראל בכל מיני עלילות דם, ויש גם אירועים והרצאות סביב זה, מעבר לכך שבלי קשר הוזמנו להרצות פה כמה מרצים מן החוץ שהכחישו את אירועי 7 באוקטובר. מאז מחאת האוהלים יש הרבה הפגנות רועשות שמפריעות לשיעורים, ואיך אפשר בכלל להתרכז בשיעור כשבחוץ צועקים לעשות גלובליזציה לאינתיפאדה? מדובר ב־60 סטודנטים שהקימו עשרות אוהלים".

נשיאת הרווארד, קלודין גיי, בשימוע בקונגרס (ארכיון), צילום: אי.פי.איי.

נוסף על כך, לדבריה סטודנטים יהודים רבים כבר לא מרגישים בטוחים באזור הקמפוס ואף החלו לעזוב את המתחם. "חלק מהסטודנטים היהודים שגרים בקמפוס ביקשו מההורים לשכור להם חדר במלון ויש סטודנטים שמאז הטבח מסתירים את יהדותם". ליאת מדגישה כי היא וחבריה ימשיכו להשמיע את קולם בקמפוס. "לא ניתן לשונאינו לעשות מה שהם רוצים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר