אני לומד במושבה של תמיכה בטרור - בלב ניו יורק

התקבלתי לאוניברסיטת קולומביה לפני שלוש שנים כסטודנט לתואר שלישי. הצטרפתי לאוניברסיטה כדי ללמוד ולקדם את המדע; לא התעניינתי בפוליטיקה וב'מלחמות התרבות' הידועות לשמצה באוניברסיטה. אך ב־7 באוקטובר מצאתי את עצמי מתמודד עם גל של שנאה אנטישמית שהופנתה כלפיי וכלפיי משפחתי - בישראל ובאמריקה.

הקהילה היהודית יודעת שהיא ננטשה ונבגדה לא רק על ידי עמיתינו הסטודנטים והפרופסורים, אלא גם על ידי ההנהלה. עצרות המוניות נגד ישראל התקיימו כאן אחת לשבועיים, מלאות בקריאות, צעדות ונאומי הסתה. חברי הפקולטה תמכו בגלוי באיסור כניסה של ישראלים לאוניברסיטת קולומביה.

כעת, בתום שישה חודשים של אוזלת יד, ולמרות ההתרעות של סטודנטים, חברי פקולטה ובוגרי אוניברסיטה יהודים, קולומביה איבדה את השליטה. יש לי חברים שסובלים מהצקות, מותקפים ואף מלווים לבתיהם בידי מפגינים; שירות הביטחון של הקמפוס ומשטרת ניו יורק אינם מצליחים לפעול ברצינות בשל מגבלות שמטילה ההנהלה.

המאהל שהוקם באוניברסיטה מלא בסטודנטים שנאמר לנו כי הושעו, חברי פקולטה שנאמר לנו כי פוטרו, ואורחים שנאמר לנו כי הוכנסו פנימה על ידי המפגינים מול האף של הביטחון. הם יצרו, הלכה למעשה, מושבה של תמיכה בטרור באמצע ניו יורק, שבה הם שרים מנטרות של חמאס, חיזבאללה ושל החות'ים, ומונעים כניסה לאוניברסיטה של כל מי שאינו תואם את אידיאולוגיית השנאה שלהם.

כל אחד יודע שאם ההתנהגות הזו היתה משפיעה על קבוצת מיעוט אחרת, היא היתה נפסקת מזמן - ולא מהוללת בתור המבצר האחרון של חופש הדיבור. זהו סיוט עבור כל היהודים בקמפוס, וכבר מזמן הגיעה העת להחזיר את הסדר והביטחון. תחת זאת, בזמן שרוב היהודים רחוקים מהקמפוס ואינם מסוגלים להגיב כראוי בגלל פסח, הנהלת קולומביה החלה לשאת ולתת עם תומכי הטרור ולהתרפס בפניהם. אין השלכות לפעולותיהם, והמסר מתבהר והולך: קולומביה היתה מעדיפה להיכנע לעצרת ניאו־נאצית, במקום לעשות את הנדרש כדי שהאוניברסיטה שלנו תהיה מקום של למידה ראויה, כפי שכולנו קיווינו.

הכותב הוא סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.