ככל שנהיה תלויים בממשל האמריקני, כך הוא יתערב לנו יותר

כשהוא נואם בפני קהל יהודי אמריקני, צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי של הסנאט, לא מחמיץ הזדמנות להזכיר את היותו יהודי ואת מקורו העברי של השם "שומר", וכיצד הוא שומר על יחסי ישראל־ארה"ב. נדמה ששומר שומר גם על מי שעומד בראש ממשלת ישראל ועל המערכת הדמוקרטית שבוחרת בו.

בנאומו האחרון בפני הסנאט כינה שומר את המלחמה בעזה "מלחמת נתניהו", השווה בין ישראל לחמאס וקרא לבחירות חדשות בישראל כדי להפיל את ראש הממשלה, "שאינו כשיר יותר למשול". אבל מה ששומר באמת אמר היה: המדינה שלי נותנת לישראל מיליארדי דולרים בסיוע, ולכן אני יכול לזלזל בדמוקרטיה שלכם ולהפר את ריבונותכם. בעצם, הסנאטור שומר אומר "אתם שייכים לי".

דבריו של שומר הגיעו בעקבות שבועות שבהם פקידים אמריקנים בכירים, כולל הנשיא עצמו, האשימו שוב ושוב את ישראל בהריגת אזרחים פלשתינים רבים מדי, בהפצצתם ללא הבחנה ובהרעבתם בכוונה. סגנית הנשיא קמאלה האריס הזהירה שהבית הלבן מבחין בין עם ישראל לממשלתו, ובכך רמזה שראשה אינו לגיטימי. הנשיא ג'ו ביידן אף הזהיר את ישראל כי תקיפת רפיח תחצה קו אדום ועלולה להביא לצמצום אספקה צבאית אמריקנית לישראל.

הביקורת על ישראל באה בעיקר ברקע הבחירות לנשיאות. כדי לנצח, הבית הלבן צריך להשיג את הרוב בשש מדינות המפתח. לכמה מהן, כמו מישיגן ופנסילבניה, יש אוכלוסיות פרוגרסיביות וערביות־אמריקניות שמתנגדות למדיניותו של ביידן בנוגע למלחמה. הביקורת על ישראל נועדה לפייס אותן, תוך המשך תמיכה צבאית ודיפלומטית בישראל.

עם זאת, מקורות בוושינגטון הדליפו לעיתונות שההתקפות על ישראל ועל נתניהו הלכו רחוק מדי. במקום להחליש את נתניהו, הן חיזקו אותו וגרמו לתומכיו להתגייס להגנתו. הביקורת של ארה"ב על ישראל גם חיזקה את חמאס בכך ששכנעה את סינוואר להמשיך להתבצר, להביא להרג פלשתינים נוספים ולחכות עד שהאמריקנים יכפו על ישראל הפסקת אש. במצב כזה, מאמין סינוואר, מדוע לוותר על בני ערובה תמורת הפסקת אש זמנית כאשר הוא יכול לקבל הפסקת אש קבועה בחינם?

למרות זאת, שומר ממשיך לתקוף את ישראל ואת נתניהו. המקורות שלי אומרים לי כי בכירי ממשל ביידן היו המומים מנאומו. יכול להיות שהוא לא קיבל את התזכיר מהבית הלבן, או שהוא רוצה להמשיך לרצות את תושבי מישיגן בזמן שהממשל מפחית את הביקורת שלו על ישראל. ועדיין, ביידן לא הסתייג מהנאום של שומר, אלא בירך אותו.

מנקודת המבט של ישראל, זה לא ממש משנה אם הביקורת מגיעה משומר או ממזכיר המדינה בלינקן. מה שחשוב הוא שפקידים אמריקנים מרגישים שזכותם להתייחס אלינו כאל המדינה ה־51, או גרוע מכך - כמו אל ילד. מערכת היחסים הזו תימשך כל עוד ישראל תישאר תלויה בסיוע אמריקני.

פעם הסיוע היה מחצית מתקציב הביטחון של ישראל. כיום הוא עומד על שישית, אך העלות של עצמאותנו ומעמדנו כמדינה חזקה, אמידה וריבונית רק גדלה. במקום לקבל צדקה - כבר מזמן אני טוען שעלינו לשתף פעולה עם בעלי בריתנו האמריקנים בתחומים שיש לנו בהם אינטרס משותף כמו סייבר ומערכת יירוט באמצעות לייזר.

הישראלים צודקים במחאה על הזלזול של שומר בעצמאותנו, אך המחאות שלנו יישארו חלשות כל עוד העצמאות שלנו תישאר תלויה באמריקה.