החטופה המשוחררת מספרת: "האחיות בבית החולים בעזה צהלו כשהביאו אותנו"

יהודי תרענן סיפרה לרשת החדשות האמריקנית "ניוז ניישן" על חטיפתה ועל השימוש שעשה חמאס במערך הרפואי שלו על מנת להחזיק בחטופים • "צוות בית החולים שמח שהמחבלים חזרו עם 'טרף' יהודי'", אמרה

יהודית ונטלי רענן, החטופות האמריקניות ששוחררו משבי חמאס. צילום: ללא

יהודית רענן, שנחטפה יחד עם בתה נטלי מקיבוץ נחל עוז ושוחררה על ידי חמאס בחודש אוקטובר, סיפרה בראיון לרשת החדשות האמריקנית "ניוז ניישון" על רגעי השבי על ידי ארגון הטרור.

"התארחנו בבית הארחה בקיבוץ. התפללתי מאוד מוקדם בבוקר וחזרתי לישון. ישנתי מאוד מאוד חזק ולא שמעתי הרבה מהדברים שהתרחשו מסביבי. התעוררת ירק כשהטלפון צלצל. נעמדתי והתחלתי ללכת לחדר של הבת שלי וזה היה הרגע בו רקטה פגעה בחדר השינה בו שהיתי", היא מספרת בראיון עם כתבת הרשת.

רענן סיפרה על תחילת מתקפת הטרור ואמרה: "שמענו יריות אבל לא שמענו מטוסים מעלינו. שמענו יריות מרחוק ושמעתי ערבית. הבנתי שיש לי שתי דקות להסביר לבתי מה קורה. אמרתי לה 'חומד, את זוכרת שראית בסרטים את החבר'ה שבאים עם רובים והכל, זה מה שהולך להיכנס בדלת. אז אל תיבהלי'. ידעתי שבהלה לא מתאימה למצב הזה והדבר הכי טוב זה לראות מה קורה הלאה".

החטופה ששוחררה על ידי חמאס שלא בעסקה גוללה את סיפור חטיפתה: "שני חבר'ה נכנסו עם נשק, גדולים מאוד, מפחידים מאוד, עם פצצה גדולה מאוד בגודל של מצבר של רכב. היו להם מסכות על הפנים והםא אמרו לנו שהם לא הולכים לפגוע בנו. הם איימו עלינו עם הרוב בניסיון לראות עם יש עוד מישהו בחדר. הבת שלי אמרה לי שהיא מפחדת שיאנסו אותה. למדתי קורס בערבית במכללה, ופתאום ברגע שצריך, כל הידע שדרוש להישרדות קופץ. השובים לא רצו לחכות. הם רצו לגנוב רכב ולנסוע לעזה, אבל המכונית לא עבדה.  אז הלכנו. על כל חטוף היו שני שומרים, שניהם חמושים, הם החזיקו אותנו כפותים. הם אמרו שאם לא אלך מהר הם ירו בי. אחד מהם ירה על הקרקע וזה הפחיד אותי".

יהודית ונטלי רענן, שנחטפו על ידי חמאס ושוחררו לישראל, צילום: רויטרס

החלק המזעזע ביותר בעדות מופיע "אחרי שחצינו את הגבול הגיעו כמה אנשים עם רכב קטן ולקחו אותנו לבית חולים. שם פגשנו דמות בכירה בחמאס, איש שדיבר עברית נהדרת. ברגע שנכנסו, כל האחיות עמדו שם והריעו, הן הי ושמחות שהמחבלים חזרו עם 'טרף', 'טרף' ישראלי יהודי. אמרתי להן שאני אמריקנית כל הזמן. הן כל כך שמחו על זה. הייתה שם אחות ראשית, כל היתר פחדו ממנה, אני לא חושבת שכולן באמת היו שמחות לראות אותנו שם, אבל הן היו חייבות להתנהג ככה.

"אני מבקשת מאלוהים לתת לאנשים הנכונים את החוכמה להביא סוף לסיטואציה הזו ולשחרר את החטופים קודם כל. אם הם עדיין בחיים ואני מקווה שכן", אומרת רענן.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר