"שוחים זה לצד זה": כך הגיעה רחובות ל"ניו יורק טיימס"

העיר רחובות נחשבת לאחר הערים המגוונת ביותר בחברה היהודית בישראל. כמעט כל העדות והזרמים בציבור היהודי זוכים בה לייצוג משמעותי ומתקיימות בה שכונות שונות בעלות אופי וצביון שונה לגמרי, במרקם עדין שהוסדר ונשמר לאורך שנים.

בימים אלו שקווי השבר בתחום הדת והמדינה בישראל נעשו גלויים עד אימה, בריכת שחייה אחת בעיר הפרדסים בשפלה הצליחה להפוך לנשוא כתבה של אחד העיתונים הגדולים והמשפיעים בעולם. ה"ניו יורק טיימס" פרסם כתבה ארוכה פרי עטם של הכתבים פטריק קינגסלי וגבי סובלמן, שמתארת את ההסדר שמצאה עריית רחובות להפעיל ברכות שחייה שישרתו גם את הציבור החרדי והדתי וגם את הקהל החילוני ליברלי.

ראש העיר ישראל פרוש הסיר את החליפה וקפץ לשחיה במים בבריכה החדשה באלעדpic.twitter.com/Lcl4LHUkpU

— משה ויסברג (@moshe_nayes)August 3, 2023

"רחובות הצליחה למצוא פשרה, כזו שמדגימה את המציאות ההיברידית של חיי היום יום בישראל, בה יהודים מרקעים שונים מוצאים מכנה משותף בעייתי אך מתפקד. מרכזי השחייה ברחובות מציעים לישראלים שתי דלתות, אחת שמאלה, לבריכה הדתית, היכן שגברים ונשים שוחים בזמנים נפרדים ואחת לשחיינים חילונים, בה נשים וגברים שוחים יחד בכל ימות השבוע", נכתב בכתבה.

"שתי הבריכו, המופרדות בגדר ובכמה מטרים בודדים, מנוהלות תחת אותה הנהלה של קומפלקס מאוחד, מרכז הפנאי של וייסגל. משתי צידי הגדר, הורים משתרעים על הדשא ואוכלים פרוסות אבטיח. ילדים חותרים בבריכה על מתנפחים קטנים ויורים ברובי מים על עוברים ושבים", תוארה בריכת השחייה בכתבה.

ההתייחסות הבינלאומית לסוגיית בריכות השחייה בישראל מגיעה בתקופה של מתיחות גוברת בישראל סביב הפרדה בחופי הים, המעיינות ובריכות השחייה. אך גם בחברה החרדית עצמה מתקיים דיון רחב יותר על מקומן של בריכות שחייה כמקום בילוי. בריכות שחייה עירוניות חדשו נפתחו בבני ברק ואלעד וחלקים שונים בחברה החרדית יצאו בקמפיין שמטרתו למנוע ביקור של הציבור בבריכות השחייה.