"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרס נובל לשלום: הסיכוי של טראמפ והמועמדים שמדאיגים את ישראל

שנה אחרי הקמפיין המתוקשר שלו, סיכויי טראמפ לזכות בפרס קלושים, אבל הוועדה באוסלו פועלת בצל ממשלו • בטבלת ההימורים מובילים מועמדי קונצנזוס, כמו רשת המתנדבים "חדרי החירום" בסודאן ופעיל להשבת ילדים אוקראינים שנחטפו לרוסיה • מנגד, בין הפייבוריטים מוזכרים גם בית הדין הפלילי בהאג ופרנצ'סקה אלבנזה, הידועה בעמדותיה האנטי-ישראליות

0השמעה
המועמדים לפרס נובל לשלום לשנת 2026 , איי.אף.פי
המועמדים לפרס נובל לשלום לשנת 2026 | צילום: איי.אף.פי

ועדת פרס נובל באוסלו תכריז מחר (שישי) ב-12:00 על זוכה פרס נובל לשלום לשנת 2026, שנה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניהל קמפיין מתוקשר לזכייתו, ללא הצלחה. לפי מומחים, סיכוייו קלושים, אבל צילו ירחף מעל ההחלטה, וכל בחירה של הוועדה צפויה להתפרש כביקורת עליו, ישירה או עקיפה.

על הפרס מתמודדים השנה 287 מועמדים, ושמותיהם נשמרים בסוד במשך 50 שנה. מנהיגי ישראל, קמבודיה ופקיסטן הודיעו בשנה שעברה שהגישו את מועמדותו של טראמפ, שממשיך לטעון שסיים לא פחות משמונה מלחמות (ומקפיד להוסיף: "ונסיים עוד אחת, אני מקווה", כשהוא מתכוון למלחמה באוקראינה).

אבל נראה שהמהלכים שלו בשנה האחרונה מרחיקים אותו מהפרס: המלחמה באיראן, השאיפה המוצהרת שלו להגדיל את שטחה של ארה"ב, גם על חשבון בעלות ברית, כמו במקרה של גרינלנד, והמתקפות שלו על מוסדות בינלאומיים ועל התקשורת.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: אי.פי

האקון ירלב, מנהל מכון חקר השלום באוסלו (PRIO), מכון עצמאי שאינו קשור לוועדה, הגדיר את טראמפ "רוח הרפאים שבחדר". לדבריו, חברי הוועדה בוודאי שואלים את עצמם "האם יש סיכוי שהפרס יזיק יותר משיועיל", בשל התגובות שעלולות להגיע מהבית הלבן.

במכון נובל, לעומת זאת, טוענים שהלחץ לא משפיע על הליך הבחירה. "תמיד יש הרבה שדלנות, ולפעמים גם ניסיונות להפעיל לחץ על הוועדה, כך שבמובן מסוים אנחנו רגילים לזה", אמר מזכיר הוועדה, כריסטיאן ברג הרפוויקן. "ברור שאנחנו מדברים על זה, אנחנו חייבים, אבל זה לא משפיע על הדיונים בחדר ועל ההחלטות שמתקבלות".

ועדת פרס נובל לשלום בשנת 2025 | צילום: EPA

את הזוכה בוחרת ועדה בת חמישה חברים, שממנה הפרלמנט הנורבגי לפי יחסי הכוחות בין המפלגות. לרוב מדובר בפוליטיקאים לשעבר, ובראש הוועדה הנוכחית עומד יו"ר הסניף הנורבגי של PEN, ארגון להגנה על חופש הביטוי. הזכות להגיש מועמדות שמורה לאלפי אנשים ברחבי העולם, בהם חברי פרלמנט ושרים, ראשי מדינות, פרופסורים וזוכי פרס בעבר.

ההגשה נסגרה ב-31 בינואר, ומאז מתכנסת הוועדה בערך פעם בחודש, מגבשת רשימה קצרה ומעבירה את המועמדים לבדיקת יועצים ומומחים. לדברי הרפוויקן, ההחלטה מתקבלת בדרך כלל באוגוסט או בספטמבר. הוועדה שואפת להגיע להסכמה, ואם אין כזו, ההחלטה מתקבלת ברוב קולות. הזוכה יקבל מדליית זהב, תעודה ו-12 מיליון כתרים שבדיים (כ-1.2 מיליון דולר), בטקס שייערך ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל.

נלסון מנדלה | צילום: איי.פי

בין זוכי הפרס המפורסמים נמנים מרטין לותר קינג ונלסון מנדלה, שזכה ב-1993 אחרי 27 שנים בכלא, יחד עם פרדריק וילם דה קלרק, המנהיג הלבן האחרון של דרום אפריקה. מנחם בגין זכה בפרס ב-1978 יחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת בזכות שיחות השלום בין מצרים לישראל.
זכיות אחרות התבררו כבעייתיות ברבות הזמן. אונג סאן סו צ'י זכתה על מאבקה בדיקטטורה הצבאית במיאנמר, אבל ספגה ביקורת בעקבות מעשי הצבא ב-2017 נגד בני הרוהינגה (ב-2021 הדיח אותה אותו צבא, ומאז היא במעצר). ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, זכה ב-2019 על הפיוס עם אריתריאה, וכעבור שנה ניהל מלחמה בחבל תיגראי, שבה נהרגו לפי הערכות כ-600 אלף בני אדם. כעת הוא נלחם שוב בכוחות תיגראי ואריתריאה.

הנשיא ברק אובמה זכה ב-2009, בשנתו הראשונה בבית הלבן, ושנים לאחר מכן הודה מזכיר הוועדה דאז: "אפילו רבים מתומכיו של אובמה חשבו שהפרס היה טעות". גם התקוות שמילאו את בית העירייה של אוסלו בדצמבר 1994, כשהפרס הוענק לראש הממשלה דאז יצחק רבין, לשר החוץ שמעון פרס וליאסר ערפאת בעקבות הסכמי אוסלו, לא התממשו.


שר החוץ שמעון פרס, יו"ר אש"ף יאסר עראפת וראש הממשלה יצחק רבין משוחחים לאחר טקס קבלת פרס נובל לשלום, 1994 | צילום: סער יעקב

כבר אז הבחירה עוררה מחלוקת: חבר הוועדה קורה קריסטיאנסן, לשעבר מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בנורבגיה ותומך מובהק של ישראל, התפטר במחאה על הענקת הפרס לערפאת, שאותו כינה "אחד הטרוריסטים הידועים ביותר בעולם", ונותר עד היום חבר הוועדה האחרון שעשה זאת.

כמו בכל שנה, שוק ההימורים וחרושת הניתוחים עובדים שעות נוספות לקראת ההכרזה. אחרי הסערה של השנה שעברה, ייתכן שהוועדה תעדיף הפעם זוכה שנהנה מהסכמה רחבה, ובראש אתר ההימורים פולימרקט נמצאים מועמדים שכאלה: רשת המתנדבים "חדרי החירום" בסודאן (Emergency Response Rooms), שמסייעת לתושבים שנאבקים במלחמה וברעב ומובילה עם כ-16%, וארגון "הצילו את הילדים" (Save the Children), יחד עם הפעיל האוקראיני מיקולה קולבה, שפועל להחזרת יותר מ-20 אלף ילדים אוקראינים שנחטפו בידי רוסיה.

יתומים בסודן | צילום: רויטרס

שמות אחרים בטבלת ההימורים ובהערכות המומחים יהיו נוחים הרבה פחות לארה"ב, לטראמפ ולישראל. ביניהם האפיפיור לאו ה-14, שמתח ביקורת על המלחמה באיראן וכונה בשל כך "חלש" בידי טראמפ, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוועד להגנה על עיתונאים (CPJ), שמאשים את ישראל בהרג כ-190 אנשי תקשורת בעזה.

רויטרס מונה בין הפייבוריטים גם את פרנצ'סקה אלבנזה, הדווחית המיוחדת של האו"ם לענייני הפלסטינים, הידועה בעמדותיה האנטי-ישראליות. בשנה שעברה הטיל עליה ממשל טראמפ סנקציות, ומזכיר המדינה מרקו רוביו האשים אותה ב"אנטישמיות בוטה" ובתמיכה בטרור. כבר ב-2014 כתבה שאמריקה ואירופה "משועבדות ללובי היהודי". בטבלת ההימורים מופיע גם חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן בצפון הרצועה, אם כי סיכוייו לפי האתר עומדים על 2% בלבד.

שליחת האו"ם פרנצ'סקה אלבנזה | צילום: מתוך אתר האו"ם

ברשימות ההימורים ובהגשות הפומביות מופיעים גם שמות נוספים: יוליה נבלניה, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, הכלכלן האויגורי אילהם תוחתי, שמרצה מאסר עולם בסין, ואפילו תחנת החלל הבינלאומית, כסמל לשיתוף פעולה בין יריבות.

כמו בשנים האחרונות, הבחירה מתקבלת בתקופה שבה מומחים רבים מצביעים על התפרקות הסדר העולמי שנוצר בסוף המלחמה הקרה, ובתוך כך על מתיחות גוברת בין ארה"ב לאירופה, שני עמודי התווך של העולם המערבי, שבתוכו צמחה קודם כל יוקרתו של הפרס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר