"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שתלו "מתג" במוח: הוכרזו זוכי פרס נובל ברפואה

פטר הגמן וגאורג נאגל, זיהו באצה חד-תאית חלבון רגיש לאור, והאמריקני קרל דייסרות' "הפך" אותו ל"מתג", שמאפשר להפעיל או להשבית את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח חי • מדענים מקווים שגילויים אלו יובילו לפריצת דרך שתאפשר טיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

| עודכן:
0השמעה
פרס נובל , רויטרס
פרס נובל | צילום: רויטרס

פרס נובל לרפואה לשנת 2026 הוענק היום (שני) לשלושה חוקרים בעבור תגליותיהם על השפעת האור על פעולתם של תאי עצב. שני החוקרים הגרמנים, פטר הגמן וגאורג נאגל, זיהו באצה חד-תאית חלבון רגיש לאור, והאמריקני קרל דייסרות' "הפך" אותו ל"מתג", שמאפשר להפעיל או להשבית את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח חי.

דייסרות', בן ה-54, חוקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הגמן, בן ה-71, באוניברסיטת הומבולדט בברלין, ונאגל, בן ה-73, באוניברסיטת וירצבורג. מזכיר ועדת הפרס, תומאס פרלמן, אמר ששוחח בטלפון עם שלושת הזוכים. השלושה יחלקו ביניהם 12 מיליון כתר שבדי, כ-1.2 מיליון דולר.

תמונות הזוכים בפרס נובל לרפואה | צילום: ללא

שורשי התגלית נעוצים בניסיונו של הגמן להבין כיצד אצה חד-תאית מצליחה לשחות לעבר מקור אור, כך לפי ועדת הפרס. בתחילת שנות ה-2000 גילו הוא ונאגל באצה חלבון שכאשר מאירים עליו, נפתחת דרכו תעלה שדרכה זורמים לתוך התא יונים ונוצר דחף חשמלי.

דייסרות' החדיר את הגן של החלבון לתאי עצב של חולדות ועורר בהם אות עצבי באמצעות אור כחול. הוא פרסם את פריצת הדרך ב-2005, ושנתיים לאחר מכן הפעיל את ה"מתג" במוחם של עכברים חיים.

במאה ה-20 החלו חוקרי המוח לבדוק אילו אזורים במוח משפיעים על אילו תפקודים, אך בשיטות שעמדו לרשותם לא יכלו להוכיח קשר סיבתי. בעזרת השיטה החדשה איתרו חוקרים מעגלי עצב שאחראים לזיכרונות, לרגשות ולהתנהגויות, חלקם קשורים להפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. בעתיד היא עשויה להוביל לטיפולים במחלות כמו פרקינסון ואפילפסיה.

עכברי מעבדה (אילוסטרציה) | צילום: Getty Images

כיום מנסים להשתמש בשיטה גם כדי להחזיר ראייה לכבדי ראייה. "האופטוגנטיקה מעניקה הזדמנויות למפות את המוח בדרך שבעבר יכולנו רק לחלום עליה", אמר יו"ר ועדת הפרס, פר סוונינגסון.

הפרס ברפואה פותח כמדי שנה את סדרת ההכרזות. מחר (שלישי) יוכרזו הזוכים בפיזיקה, ביום רביעי בכימיה, ביום חמישי בספרות, וביום שישי תעבור הבמה לאוסלו, שם יוכרז פרס נובל לשלום. הפרס בכלכלה יוכרז ביום שני הבא, והפרסים יוענקו ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של נובל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר