"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סין בונה את הסכר הגדול בעולם, והודו בודקת כל טיפה

הסכר יפיק חשמל כמו מדינה שלמה – אבל השכנה מתנגדת לפרויקט • התגובה שלה: לבנות סכר משלה, שסין טענה בעבר שעלול לגרום לאסון

| עודכן:
0השמעה
סכר שלושת הערוצים בסין , Le Grand Portage / flickr, ויקימדיה
סכר שלושת הערוצים בסין | צילום: Le Grand Portage / flickr, ויקימדיה

ב-19 ביולי 2025 הכריז ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג, על תחילת בניית תחנת הכוח ההידרואלקטרית מֶדוֹג בטיבט, שאמורה להיות הגדולה בעולם. הבנייה צפויה לארוך כעשור, ולהיות אחד הפרויקטים ההנדסיים הגדולים בהיסטוריה. אז למה השכנה ממש לא מממהרת לפרגן?

מדינה בסכר

הסכר ייבנה בקטע שבו נהר היארְלוּנְג צאנְגְפּוֹ צונח 2,000 מטר לאורך 50 ק”מ – וזה בדיוק מה שמעניין מהנדסים. חמש תחנות אמורות לייצר כ-300 מיליארד קוט"ש בשנה – יותר מכל תפוקת החשמל השנתית של בריטניה. המחיר המוערך הוא 1.2 טריליון יואן, כ-167 מיליארד דולר – פי חמישה בערך מסכר שלושת הערוצים, הסכר הענק על נהר היאנגצה המחזיק כרגע בתואר הסכר ההידרו-אלקטרי הגדול בעולם.

מלחמת המים בדרך?

הסיבה הרשמית לבניית הסכר היא ביקוש לאנרגיה נקייה. לפי המרכז ללימודי מלחמות מהדור החדש בהודו (CNAWS), פוטנציאל הנהר קיבל משקל גדול בתוכניות המעבר של בייג'ין, שמכוונת לניטרליות פחמנית (כלומר איזון פליטות פד"ח) עד 2060.

הקשיים בדרך

אחד הקשיים העומדים בפני הסינים הוא הקרקע: מומחה שדיבר עם RFA הזהיר שהאזור לא יציב גיאולוגית ונוטה לרעידות אדמה ולמפולות, ומשקל המים עלול להחמיר זאת. עם זאת, מדובר בהערכה, לא ממצא הנדסי.

קושי שני הוא האנשים: בניית סכר שלושת הערוצים הובילה לעקירת כ-1.4 מיליון איש. חוקרת ממכון טיבטי בדרמסלה חוששת שגם כאן ייעקרו תושבים ויהרסו מנזרים עתיקים, למרות שאזור מדוג דליל יותר באוכלוסייה.

אבל הבעיה הגדולה ביותר היא המדינה השכנה, הודו. היא מאוד לא מרוצה מתוכניתם של הסינים לשלוט על זרימת הנהר שמגיע גם לשטחה. בינואר 2025 קרא משרד החוץ ההודי להתייעצות מראש בכל פעילות שמשפיעה על נהרות משותפים. הנהר מזין את ארונאצ'ל פרדש ואסאם. ראש השרים של אַרוּנאצַ'ל פְּרַדֶש, פֶּמַה קַהנְדוּ, אמר בראיון לסוכנות PTI ביולי 2025 שזו "פצצת מים מתקתקת". סין דחתה את הביטוי וקראה לו הסתה חסרת בסיס. משרד החוץ הסיני הוסיף שהפרויקט הוא עניין ריבוני.

אך סין, מצידה, הפסיקה לשתף עם הודו נתונים אודות הנהר ב-2017, אחרי עימות דוקלאם (אירוע שבו נכנסו חיילים סינים לשטח במחלוקת בגבול בין המדינות), וטענה שהסיבה היא שדרוג של תחנות מדידה. השיתוף חודש ב-2018, אך מזכר ההבנות פג ב-5 ביוני 2023, ומאז שוב הפסיקה סין לשתף את המידע.

נראה שכתגובה לכוונותיה של סין, הודיעה גם הודו על כוונתה להאיץ את בניית סכר מעלה סיאנג (סיאנג הוא שם הנהר בהודו), שעוכב, הוזז והוקטן לפני 20 שנה דווקא בשל חששות שהביעה סין מהצפות שייגרמו בגללו בשטחה. כך נוצר מצב שבו בשני צידי הגבול בונים סכרי ענק ומשתמשים בהם כקלף מיקוח אחד נגד השני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר